0

בלונד דהוי

eminem

הזמן הוא עסק לא פשוט. קשה להתמודד עם העובדה שהוא לא עוצר. זה קורה בכל שלב בחיים. בין אם מדובר ברווק הולל שזה עתה נכנס למוסד הנישואין, בין אם זה אדם שעוזב מקום עבודה נוח לטובת אחד חדש או במצחיקן של הכתה שעכשיו סיים לימודים. כל אלה יכולים להסתכל אחורה ולהביט על התקופה שהסתיימה בנוסטלגיה נוגה, אולי להבין את הערך שלה –  אבל לא יותר מזה. תקראו לזה "התבגרות" או "התפכחות", או בכל שם אחר. בסופו של דבר מגיע הרגע בו צריך להמשיך הלאה. רגע אליו אף אחד לא מוכן.

 לאחרונה דלפה לרשת עטיפת האלבום הבא של אמינם שצפוי לצאת ב-5.11.13 ועונה לשם The Marshall Mathers LP 2. אני יכול לשטוח כאן את הסיפור האישי שלי על הפעם הראשונה בה האזנתי למרשל מת'רס אל פי (הראשון) ומה זה עשה לי, אך לא יהיה בזה טעם. הרי כמעט לכל אחד ממעריציו הרבים יש סיפור כזה. המוזיקה שלו ידעה להוציא את האינדיבידואליסט שבמאזין. איכשהו, בין כל הטירוף של סלים שיידי, הצליחה לעבור לה תחושת חמימות של הבנה לליבו של הדחוי, של הלא אהוב. אמינם ידע לגעת בנקודות הרגישות ביותר, ועדיין לעשות זאת בציניות מהזן הכי אדיש ושובר מוסכמות שקיים.

130923-eminem-marshall-mathers-lp-2-cover-art

 נושא ההצלחה של אמינם יכול להעמיד מאמר של אלפי מילים וזה כשעוד מדברים רק על ההערצה אליו בישראל. שלא נדבר על ההשתלטות על שני דורות של MTV. כדי לא להתפזר אנסה להשאר בגבולות ההיפ-הופ, מהם כאמור אמינם התרחב ממזמן – אך תמיד פעל מתוכם. בסופו של דבר, בספק אם מישהו יכחיש שאמינם הוא מגדולי הראפרים בהיסטוריה.

 כשיצא אלבומו השני The Slim Shady LP, לא נראה שאנשים הבינו את חשיבותו. מעבר לשלוש הפקות של דר. דרה ושיר משותף אחד, לא היה שום אמן אורח מלבד רויס דה 9'5.  אלה שהגיעו בגלל Guilty Conscience ו- My Name Is, נשארו בשביל שירים כמוBrain Damage  ו- As the world turns. כלומר, אמינם החזיק כמעט לבדו את האלבום הכי חשוב בקריירה שלו. ולא רק שלו.

 באותן שנים מצבו של דר. דרה לא היה טוב מבחינה אמנותית. האלבום"Dr. Dre Presents the Aftermath" היה מאכזב בלשון המעטה, והפיצוץ עם דת' רואו (כולל סכסוך עם טופאק וסנופ דוג) הביאו את הקריירה שלו למבוי סתום. אחרי ההיסטריה סביב השיר המשותף בין השניים -Guilty Conscience  – נראה היה שדרה חוזר לעניינים. 9 חודשים לאחרThe Slim Shady LP נולד אחד מאלבומי ההיפ-הופ החשובים אי פעם – "2001" של דרה. באלבום התארחו בערך כל אמני ה-west coast לדורותיו, כולל סנופ, איתו הוא דאג להשלים בביצוע משותף ל-ain't nothing but a G' thang בטקס ה-VMA ב-1998 -ביחד עם אמינם. בנוסף אמ. נתן באלבום הזה שתי הופעות אורח בלתי נשכחות. בראיונות חוזרים ונשנים של אמינם ודרה, כל אחד התעקש שהשני הציל את חייו. דרה בהחלט ידע על מה הוא מדבר.

eminem_1

 ההפקות באלבום לא היו המתוחכמות ביותר, אבל סיפקו תפאורה מושלמת לראפ הפסיכוטי והמבריק של אמינם. בעזרת יכולת סטוריטלינג יוצאת דופן שהעמידה בצל ענקים בתחום כמו סליק ריק וסנופ דוג, ובעזרת פרסונות מוטרפות עליהן כשבמרכז כמובן סלים שיידי – נבנה פה עולם מורכב, מבעית אך מבדר שמזכיר סרטים מצויירים כסאות' פארק ורן וסטימפי. היכולת הזו, לבנות עולם מטאפורי ובאמצעות אסקפיזם כזה לדבר על נושאים כמו בדידות, בריונות, יחסי אמא ובן ועוד, מזכירה אלבומים כמו Mm Food של אם.אף. דום ו-Atliens של אאוטקאסט, שחשיבותם להיפ-הופ לא נופלת מזו של TSSLP.

 האלבום The Marshall Mathers LP שהגיע לאחר מכן הוכתר בידי רבים כאחד הגדולים ב-20 השנים האחרונות, ובצדק. באלבום אין הרבה שיתופי פעולה, וגם אותו אמינם מחזיק לבדו לצד הפקות של דר. דרה. בכל זאת, אתמקד בשני שירים בהם מתארחים ראפרים אחרים – Under the Influence עם חברי D12 חברי ילדות של אמינם מדטרויט, ו-Remember Me עם R.B.X ו-Sticky Fingaz.

 זה כמובן עניין של טעם, אבל השיר הראשון מבין השניים הוא מהפחות טובים באלבום, בעוד השני הוא היפ-הופ במיטבו. לאחר שאמינם שבר כל שיא וחצה כל גבול של צנזורה ופוליטיקלי קורקט, נראה שהוא כאילו מנסה להחזיק בכח את הפורטל למימד הזה לחבריו  שיעברו גם הם, אך הם לא עושים את העבודה. במקום שאמ יקח אותם למעלה, הם מורידים אותו למטה וכל שאנחנו מקבלים מהשיר זה קלישאה של סלים שיידי מהאלבום הקודם. לעומת זאת, Remember me הוא שיר הראפ היחיד (באלבום סולו של אמ) בו אמינם משתף פעולה עם ראפרים שאין לו קשר עסקי-חברי איתם. פשוט שיר היפ-הופ שמביא שלושה אמסיז ומפגיש את האחד עם עולמו של זה.

 עלתה קודם ההשוואה ל-MF Doom. דום לכאורה הוא האנטי-תזה של אמינם. מעטים האנשים שיודעים איך הוא נראה (מופיע עם מסיכה) ומעטים האנשים שאינם היפ-הופ הדז ששמעו את שמו. עם זאת, באמצעות שיתופי פעולה מבריקים עם מפיקים כמו דיינג'ר מאוס ומאדליב, שירים משותפים עם סי-לו גרין וגוסטפייס קילה וכבוד עצום שרוכשים לו החבר'ה הגדולים (כמו מוס דף כאן) – ביסס את מעמדו כאחד מאמני ההיפ-הופ החשובים בדור הנוכחי ובכלל.

 ובכל זאת, כשמקלפים את כל המסביב, ומפרקים את העניין לרמת האמן – אמינם ודום דומים מאד. שניהם חריגים מאד בנוף הז'אנר. שניהם עוטים מסיכות ומשתמשים בזהויות ופרסונות מופרכות וקיצוניות. שניהם בשיאם כשהם מגיעים מעמדת האנדרדוג. הבעיה אצל אמינם, היא שבעוד דום מגיע מהאנדרגראונד ולכן תמיד יוכל להיות האנדרדוג – ההצלחה המסחררת של אמינם הביאה אותו למצב שה-TMMLP ו-TSSLP הם נקודות שיא שבספק אם יוכל לשחזר או אפילו להתקרב אליהן.

 נכניס למשוואה עוד ראפרים בני גילו של אמינם פחות או יותר: סנופ דוג, ג'י זי ונאס הגיעו לרמת כוכבות זהה לזו של אמ (נאס מוכר קצת פחות מחוץ לכותלי ההיפ-הופ). ג'יגה וסנופ לא ממש שחררו אלבום היפ-הופ ראוי בעשור האחרון. לנאס היו יציאות מצויינות מאז Hip-Hop is dead, אבל די זז הצידה לטובת אקטים חדשים כמו קנדריק למאר, דרייק, טיילר וג'ואי באדאס. דווקא אמנים פחות מפורסמים ופחות כוכבים כמו ביג בוי, הרוטס, פרעה מונץ' וגם גוסטפייס קילה ממשיכים להוציא אלבומים שאמנם לא מוכרים 10 מיליון עותקים, אבל בהחלט חדשניים, מרתקים והכי חשוב – רלוונטיים.

עוד לפני שנכנס לסחרור כדורי השינה, נראה היה שאמינם מאבד את זה. פולחן האישיות שנבנה סביבו בתקופת 8 מייל היה חסר תקדים, אך בניגוד למה שנראה אז – במובן הרע של המילה. הנסיונות לטפח חבר'ה חסרי כישרון כפיפטי סנט ואובי טרייס, הסכסוכים עם אקטים כמו לימפ ביזקיט, אוורלאסט וג'ה רול תקעו אותו במקום בעוד ההיפ-הופ צעד קדימה.

 הז'אנר עבר הרבה תהפוכות בזמן שאמינם שקע בתנומת חורף של 5 שנים. הרגאטון, הקראנק והאוטו טיון עלו ושקעו. חבר'ה כמו ליל ווין וקניה ווסט נטלו את המושכות וגם דור חדש של אמסיז החל לעשות קולות של השתלטות על העסק. ב-2009, כשעשה אמינם את הקאמבק הראשון עם Relapse הוא ניסה להחזיר לחיים את סלים שיידי אך זה לא עבד. עד מהרה הוא התכחש לאלבום הזה וחזר ב-2010 עם Recovery. לצד תצוגות פלואו וביטים לא רעים בכלל, ניתן היה להרגיש בחשיבות עצמית וכבדות. המעריצים סיפרו לעצמם שהוא חזר, אבל היה די ברור שזה לא זה.

eminem-the-marshall-mathers-LP-2-400x470

אמינם נמצא כרגע במצב בו הוא רק יכול להפסיד. הניסיון להתלות בקלאסיקה הכי גדולה שלו והניסיון להמשיך אותה נראה כאבוד מראש. ב-Berzerk הסינגל הראשון מתוך האלבום, זה נראה כאילו הוא מנסה לרצות את כולם. הוא צבע לבלונד בשביל המעריצים, הביא את ריק רובין בשביל המבקרים וזורק אינספור רפרנסים החל מ-MC Ren לקנדריק למאר כדי לרצות את ההיפ-הופ הדז. התוצאה היא סיר היתוך של קלישאות והוקים מרגיזים.

 קשה לסגור את הגולל על מישהו כמו אמינם. הרי ראפר גדול כמוהו תמיד יכול להפתיע. עם זאת, נראה שמה שהיה נכון בשבילו היה לאמץ את גישת ה-back to basics. קצת לפני Relapse הוא התארח אצל T.I. ובתקופה שלפני Recovery קיבלנו וורסים שלו אצל B.o.B, ליל ווין וניקי מינאז'. שיתוף הפעולה עם ניקי הזכיר מעט שיתופי פעולה מתחילת הקריירה כמו Bus a Rhyme עם מיסי אליוט. מצד שני, לא משנה עד כמה הוא יהיה דומיננטי בטראק אחד מול ראפרים בינוניים, נראה שאמינם, בעשור החמישי לחייו, כבר לא יהיה זה שישמש מראה לתרבות הפופ העכשווית ויוכיח אותה על צביעותה. ככל הנראה הוא לא יהיה זה שיבוא משום מקום ויזעזע את אמות הסיפים של הז'אנר. יש כבר דור שלם של חבר'ה צעירים ורעננים שעושים זאת, והמשחק שייך להם. מה שנותר לאמינם לעשות, זה לבחור – הוא יכול להיות כמו ג'י זי וסנופ ולהישען בעיקר על הממון העצום שיש לו ועל שמו ולעשות מה שהוא רוצה – או לאמץ גישה של אמנים כמו גוסט פייס קילה או MF Doom ופשוט לעשות מוזיקה, מבלי להיתלות בעבר.

מודעות פרסומת
0

כחול-לבן-שחור. עדכוני השבוע במוזיקה השחורה בארץ: 9_29

1236994_542706862467183_1051466874_n

ערב טוב לכולם, הפוסט עולה היום מאוחר במיוחד, אחרי שכולם בדקו שכל יקיריהם בחיים ואף אחד לא שם קץ לחייו עם החזרה לשגרה. שרדתם? מעולה. הפוסט הזה בשבילכם. ראניט!

נצ'י נצ' – גיוועלד גישריגן
נתחיל עם המרוויחים הגדולים מכך שהפוסט עלה מאוחר- אתם, הקוראים. הסיבה לכך היא כמובן העובדה שהספקתי להכניס את הקליפ החדש של נצי "פרצוף של גודזילה אחרי לילה באוהל בפסטיבל רגאי" נצ' עם הקטע הסופר מגניב הזה.

נצ' טורף את הביט תוך שהוא חוזר למקורות הקומוניסטים שזורמים בדמו ולא מתבייש ללבוש שמלה שמחמיאה לחיטובים. או חלוק? לשמחתי אני לא יודע להבדיל. אם גם אתם לא יודעים את ההבדל, פשוט תלחצו ותהנו מכל רגע. אם אתם כן, יש לי בלוג אופנה להמליץ לכם עליו. נשבע.

סהר אביטן מארח את לדה אלגורט- הזמן שנשאר
וואלה, קטע לא רע, נחמד, חביב. ההגשה מאוד מעניינת ואנרגטית אל מול הביט המלודי והניגוד יוצר משהו באמת לא רע. יש עוד קצת מקומות לעבוד על הוורסים, אבל נראה לי שזה בעיקר עניין של עריכה- כי המלל וההגשה לא רעים בכלל.
אז מה כן יש לשפר? את הפזמון שדי מוזיל את השיר והופך אותו לקצת קיץ'. חבוב אתה בדרך הנכונה, רק נסה לעשות משהו שעדיין לא היה כאן.

Ori Shochat – Drink

אורי שוחט לוקח את איזי אי האגדי ונותן לו קצת 2014 סוואג עם ביט טראפ-דאבסטפ מגניב שעושה שמח באוזן. בקיצור הרבה מילים לא ברורות לתאור קטע מוזיקלי לא ברור. מומלץ!
https://soundcloud.com/ori-s/ori-shochat-drink-shotime-ep

ועכשיו.. הגיע הזמן לחגוג עם כמה אירועים מומלצים.

THE HOP @ Pasáž \ Thursday 3.10- רו טייפס פוגשים את הרגאיי והדאנסהל. נשמע כמו ערב של איכות מוזיקלית שחסרה לי בזמן האחרון. ביג

תדר – הסוף || סופ"ש סגירה מוגזם || 2.10 > 5.10 – אירוע ששוה לבדוק לאורך הסופ"ש. המקום המגניב בת"א בסופש שבטח יהיה מגניב לא פחות.

Get Dirty Bash בלבונטין 7- באסים בשלל הצבעים והסגנונות+ הופעת אורח של "ליהוט", אמסי ישראלית מוכשרת שקופצת לביקור מחו"ל.

פסטיבל " רגאיי במדבר" #6- מרעידים את השממה!- ה-אירוע מבחינתי! השנה לראשונה אני לא אהיה בו. אבל אתם, אתם תרדו דרומה ותנו בראש!

אז זהו חברים, עוד שבוע בפתח והנה אנחנו חוזרים לשגרה. תמשיכו ליצור ולהזיז את השיט קדימה- והכי חשוב זה שתעדכנו אותנו על כל דבר שיוצא כדי שנוכל לפרסם ולקדם יחד אתכם.

שבוע טוב,

טיון

1

כחול-לבן-שחור. עדכוני השבוע במוזיקה השחורה בארץ: 9_22

download (1)שבוע טוב לכולם, מה נשמע מה?
השבוע אני מגייס אמביציה שלא הייתה מאז שנה אחרי הברמצווה (5 נק' אם זהיתם את הרפרנס) בשביל לכתוב את הפוסט הזה: פעם ראשונה בשלוש שנים האחרונות שאני בחופש של יותר מסופ"ש- ולא יודע למה, אבל כשיש זמן פנוי אז פתאום אין זמן לעשות שום דבר. היית עושה על זה מחקר, אבל בשביל זה צריך זמן פנוי ואז זה בחיים לא יקרה.
אז כן.. פוסט.. אתם לא ממש כאן בשביל לקרוא על החופשים שלי. תודה על ההתעניינות…

שקל ונצ'י נצ'- חיות לילה

אתם יודעים מה אני ממש אוהב באינטרנט? את Pornhub. אבל מיד אחרי זה אני אוהב את העובדה שאמנים שלוקחים את עצמם ברצינות יכולים מדי פעם לשחרר שיר שנעשה ככה על הדרך או סתם בשביל הכיף- מבלי לקחת את זה קשה. לא צריך שיווק, אישור של חברות תקליטים ולא כל הבולשיט הזה. "אחי אתה קופץ להקליט?"- "יש מה לעשן?"- "כן"- "יאללה אני בא" – שיר.

אני לא רומז שזה מה שהיה כאן, אבל בכל זאת הקליפ מזכיר את מייג'ר לייזר על אסיד. קטע מגניב, דפוק בקטע הטוב, אחלה וורס של נצ'י- ברגיל, הפקה משוגעת של שקל ונושא טיפשי במיוחד. אחלה דבר לשחרר לרשת בשביל להוציא קיטור מהמערכת עד הדבר הגדול הבא.

Bad Things- AlexMC21

על אלכס כתבתי בשבוע שעבר והייתי מאוד רוצה להאמין שזה נתן לו עוד פוש ברצון להמשיך לשחרר חומרים, כי נראה שהשבוע הוא התפוצץ בפייסבוק המקומי עם קטע חדש וביטים למכירה.

גם הקטע הזה מגניב, כשהפעם משלב עברית על הדרך. ממספר המשפטים שכן הבנתי קיבלתי את הרושם שגם בחלק ברוסית הוא לא בדיוק מדבר על "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" אבל בכל זאת מדובר כן מדובר בקטע מעניין שמוגש כמו שצריך- שוב עם ספק אדישות ספק אהרדקור, כשהשילוב בים השניים נשמע מאוד אותנטי וזורם. אהבתי את הדיבור- ביגאפ, תמשיך לעבוד קשה ולייצר דברים טובים.

ACT – How many mic's\\אקט – כמה מיקרופונים?

גם על אקט זכור לי שכתבתי לפני כמה שבועות. בואו נניח שכן, לא אני ולא אתם נבדוק כנראה. אז כן, קיצר הם ממש אחלה. בזמן האחרון נראה שכל נושא ההרכבים ירד מהשטח (אולי בגלל שגם יש הרגשה שבארה"ב כבר בקושי רואים כאלו בסביבה?) ומרענן לשמוע חבורה של אמסיז שיוצרים משהו ביחד, ולא רק יוצרים בשביל ללטף את האגו שלהם.

ביט טוב עם רמיזה ברורה ל- 90'S, וורסים מעניינים ובכלל אחלה של קטע. לא היה שם משהו שהפיל אותי מהרגליים או וורס בולט במיוחד, אבל כן נראה שמתבשל שם משהו שיכול לגדול ולצמוח יפה יפה. יאללה חברים זה הזמן להופעה טובה ככה לצבור קצת קהל.

נתי חסיד – קצת את (מארח את טונה)

כשזה מגיע לביטים יש לי טעם מאוד סגור ובגדול קשה לי עם כל דבר שנשמע כאילו הוא הגיע אחרי 1999. אז כן, הביט הוא לא כוס התה שלי- אבל אין ספק שמדובר כאן בקטע אדיר שאתם חייבים להאזין לו לפחות פעם אחת.

חסיד וטונה הם שניים מהאמסיז היותר מוכשרים שיש למדינתנו להציע ואני חושב שהשילב שלהם יוצר קטע משובח לאללא, חכם, זורם קליל וקליט. כיף לשמוע משהו קצת שונה מבחינת ההגשה, קליל עד נונשלנטי- באתי לזרוק איזה וורס עם נעלי הבית שלי ועשיתי את זה בצורה הכי מקצועית וחדשה שאפשר. שילוב מדויק בין מקצוענות לקלילות בדרך כזו שהאחד לא בא על חשבון השני. קיצר- עופו על זה כי באמת שמדובר כאן על קטע קלאסי מההאזנה הראשונה. כמובן שהקטע הזה מגיע במסגרת #שביזותיוםא של מסע הגיוס של חסיד לאלבום הבכורה שלו.

ואיפה נחגוג השבוע?

ראשון, 22.9

– הדג נחש בהופעה באמפי שוני בנימינה // 22.9 – עם מוניקה סקס- על זה נאמר "זה גדול יותר מהיפ הופ".

 אורי שוחט ודיג'יי אלרם חוזרים לשידור חד פעמי של "החיבור" בתדר 22.9- האריק והבנץ של ההיפ הופ בישראל נפגשים לתקלוט בתדר, נשמע שווה לאללא. וכן, אני יודע מה אתם חושבים, אבל קוואמי ולירון הם הרן וסטימפי של ההיפ הופ.
שלישי, 24.9

ממשיכים במסורת – שלישי היפ הופ ב YOLO בר- כי ת'כלס זה נשמע טוב יותר מ"ממשיכים בטרילוגיה". ערב שלישי ממשיכים במסורת… באמת…
רביעי, 25.9

– SELEKTA. Sukkot Round II @Breakfast Club- רגאיי טינג בליין התל אביבי שמסמן את עצמו כשחקן המוביל היום בסצינת הסטלנים.

– שחר סוויסה בהופעה חגיגית 25/9 סוכות רוטשילד – אחת מהדמויות המוזרות/ צבעוניות/ ותיקות/ משוגעות בהיפ הופ הישראלי בהופעה בה הוא מארח כמה שמות שאפשר לתאר בדיוק באותה הדרך (או סתם להגיד חבורת שבק ושות'). נשמע סופר מגניב.

TROUBLE AGAIN- 25.9 IN HAIFA- באסים מסוגים שונים בעיר מסוג אחר לגמרי. מומלץ לאנשי הצפון המהלכים.
חמישי, 26.9

 Teder ♥ Jamaica || Soundsystem Takeover – תדר וג'מייקה, שתי מילים שאני מאוד אוהב. וואלה, באמת אנסה להגיע, נסו אתם להספיק לבקר בכל האירועים כשאתם גרים בבאר יעקב.
שישי, 27.9

– SUPERB! Kingston2Brixton – 27/9 @Levontin 7- דאנס נוסף לסגירת השבוע, מתאים במיוחד לחובבי הגאנג'ה/ שונאי קהילת ההומו-לסבית.
שבת, 28.9

– תדר והקשר הקאריבי // מסיבת שכונה + הופעת איחוד של להקת "אטרף"-  אה כן, כמעט פספסתי את האירוע של השבוע- התדר פוגש את הקשר הקריבי ואפילו יוצריםאיחוד של להקת "אטרף" האגדית. חברים, לשלוף את הקסטות מהבוידעם.

ו… זהו! ואוו למה חשבתי שזה יהיה רעיון טוב ולגיטימי לכלול את כל האירועים השבועיים רק בגלל שאני כותב על שירים חדשים? סעמק זה חם לשבת עם לפטופ בשירותים…

קיצר, יש לכם אירוע/ שיר חדש? תעדכנו ונעדכן גם אנחנו בבלוג.

שבוע מבורך,

טיון

#אוףטופיק- אל תפספסו את סבב ההופעות של הדירטי הונקרס, הרכב ה"אלקטרו סווינג" הברלינאדי מגיע לארץ לעשות המון שמח. ההרכב מונהג ע"י יוצא הפרברים גד ברוך חינקיס ומדובר באחלה של דבר, ברמת ה- "הנה, מצאתי תמונה ראשית לפוסט".

0

מה שלוהט, אבל לא באמת. סיכום שבועי גיליון #19.9

hotnews

שלום לקוראיי הנכבדים וברוכים הבאים לטור השבועי שלי, איך עובר החג? אצלי הכל טוב, אז כל השבוע אני לובש נעלי קאנבאס מה-ממות של זארה וראיתי בשנקין סייל מ-ט-ו-ר….
אה.
אוי.
בלוג אחר.

וואד אאאפפפפפפפפפפ ביצ'אאאאאאאאאאאאאאאזזזזזזזזזזזזזז? אכלתם פוסי לכבוד החג?! אה?
אה?! קוק שיט דיק.
קיצר.

השבוע יהיה פוסט קצר מהרגיל משלל סיבות שאותן אפרט כעת:

1) האלבום של דרייק הודלף ובעיקרון עולם ההיפ הופ החליט ששום דבר חשוב חוץ מזה לא צריך לקרות. אפילו Tech N9ne החליט לעשות הפסקה ולא להוציא קליפ.

2) גיליתי במהלך השבוע האחרון שלא רק אני חושב שהאלבום החדש של 2 צ'יינז הוא לא כל כך רע. זה תיסכל אותי מאוד ואני עדיין שרוי במשבר קל הכולל מחסום יצירתי ורצון עז לביג בוטי הואו ליומולדת.

3) אני חושב שאיבדתי את היכולת לראות צבעים אחרי שהתקנתי את הiOS 7, מערכת ההפעלה החדשה של אפל באייפד. פאק זה בהיר.

4) לבשתי שמלה לבנה בשביל האושפיזין ואני במחזור 😦

ו-ב-כ-ל זאת, הנה כמה דברים שאולי כן יעניינו אתכם בחג הזה,

אז היישר לסעיפי ה
חדשות בקטנה!

אם יש משהו שאני מאוד אוהב אצל האמריקאים חוץ מוופר כפול (אבל לאאא..בואו נעיף את בורגר קינג מהארץ ונביא בורגר ראנץ' כןןן כי כולם אוהבים "קומבינה" ומקום שלא מגיש מיונז עם הצ'יפס סעעממע), זה הקטע שלהם לפרסם פעם ב..סרט דוקומנטרי קצר על איזה אומן אהוד שדרכו, מערכת יחסי הציבור המשומנת מעוניינת להראות שהכוכבים הגדולים שאוהבים לשים משקפי שמש על העיניים למרות שקצת אחרי חצות כבר הם בעצם אנשים פשוטים כמוכם. אז הנה, בדיוק שיט כזה יצא לריהאנה (יש לה בוטי? היא לא אשכנזיה? היא שייכת לפוסט הזה. שיתקו.). מה רואים פה? שחור לבן. או שזה בעצם צבעוני ואני באמת לא רואה צבעים בגלל סעיף 3 בתחילת הפוסט, מעריצים לא יפים בצורה פוטוגנית שמספרים על כמה שריאהנה היא ההשראה להם להרגיש הרבה יותר רע עם עצמם כי היא כזאת מושלמת וכזאת אמיתית והם מסתכלים בה ורואים את עצמם שם כי זה…קיצר, נו. אה, וריהאנה. שמשום מה לא מתפשטת שם ומדברת על כמה שהיא אמיתית ואוהבת כל. עכשיו, נגיד, ל"אוהבת כל" אני מאמין. אחרת וואי אלס ווד יו קאם באק טו כריס בראון, סלאט?

אז העיקרון פשוט – משעמם לכם? יש לכם 11 דקות לשרוף במקום נגיד, לראות פורנו (למה?)? תראו את זה.
אבל בחיאת אל תחזרו לבלוג הזה יותר, טוב? אש.

וכעת לשיט האחר:

  • Pusha T משחרר את מה שכנראה יהיה הסינגל החזק של האלבום שלו שאפילו הוא לא מצפה לו. אז מה עושים? משחררים את הסינגל שקנדריק אולמייטי עושה בו אושפיזין. קליק.
  • אני כבר סיפרתי לכם בפוסט הקודם (נדמה לי, אין לי ממש כוח לבדוק) שאני מאוד אוהב את האלבום החדש של ג'אנל מונאו. ואיזה יופי שיצא רמיקס לאחד השירים ולרמיקס הצטרפו Big Boi וסי לו גרין?? נכון??????? נכון??????????????
  • יש לכם פלייסטיישן או אקס בוקס, אין לכם חברה ואין לכם GTA 5? דה פאק איז וורנג וויט' יו?! בכל מקרה, אחד הטראקים שילוו אתכם ברדיו המשובח של המשחק הטוב בהיסטוריה של האנושות כולה בזמן שאתם דורסים אנשים אחרים הוא הטראק החביב + הזה שהפיק הAlchemist.
  • אני לא יודע אם זה כי עלתה לו המנייה והוא באמת כבר לא צריך להתעסק בכסף ולכן יש לו ים זמן פנוי, אבל הנה קליפ חדש של 50 סנט (כן, שוב) אבל הפעם לטראק מהמיקסטייפ האחרון שהוא הוציא איי שם כשהייתי 3.2 קילו פחות
  • ואם כבר קליפים, אז הנה  T.I מארח כלב נובח.
  • "אתם יודעים למי התגעגעתי? ג'ה רול" – אמר אף אחד, אף פעם.
  • ג'יימס בלייק, מכירים? למה שתכירו? הוא לבן. בקיצור, הוא בחור ממש מוכשר שבעיקר עושה הרבה מוזיקה עם סינטסייזרים שהוא אוהב לחתוך ולחבר לסאונד שנשמע כמו גרעפס שדווקא נעים לשמוע. אז הנה הוא בטראק חדש שהוא מארח את Chance The Rapper. מתאים ליום משובח שיש בו שקיעה ואיבר מין גברי כזה שמלטף אתכם לאט באיזור לחי ימין ככה.
  • נמשיך עם הקטע הזה של בחורים לבנים שעושים שיתופי פעולה עם בחורים שחורים כי זה פתאום מיינסטרים וכאלה – אלביס קוסטלו (זמר עתיק שהקשר בינו לבין אלביס המקורי פשוט לא קיים, סתם למקרה שתהיתם לחצי שניה) הוציא אלבום באמת באמת משובח עם הלהקה הכי טובה ביקום כולו The Roots, ומה אתם יודעים? בתור להקת הבית של Jimmy Fallon, הם גם ניגנו איזה טראק לוהט משם.
  • והנה טראק חדש של R.Kelly. הוא נשמע פה כמו Usher שמנסה את מזלו על טראק שדרייק היה אומר לו: "Nah nigga, i'm good".
  • Jae Millz שהשם שלו צלצל לי מוכר משום מה, החליט להוציא מיקסטייפ חדש. האזנתי, יש …יש שם משהו. מי רוצה?
  • עוד מיקסטייפ חינמי של מישהו שאני לא מכיר אבל גרם למוניטורים שלי באולפן לעשות: דאם בוי, דיס שיט איזה ווווווווווורררררררררררד":
  • אגב, שומעים על מיקסטייפים (בכל שפה שהיא לא שפת הקודש, לא כי אין לי ריספקט, אלא כי יש פוסט סיכום שבועי ציוני פה בבלוג שישמח לקבל מידע על מיקסטייפ חלב ודבש מקומי) שיוצאים במהלך השבוע ששווים משהו? מוזמנים לטקבק פה למטה ואולי תיזכו לפריסטייל ממני בפוסט השבועי שמשבח אותם. וורד?
  • ולסיכום – אם יש קליפ אחד שאתם צריכים לראות השבוע, זה החדש של מיסטר J. Cole. באופן כללי, כל קליפ שלא מציג בוגאטי או למבורגיני או בחורה שעושה תנועות אגן שעושות לנו נעים בגוף זה תמיד טוב. אז זה קליפ כזה.

וזהו להשבוע מאיי דיר בוני סוכה,

תבלו בחג, תאכלו חמץ, תכינו טנא ואל תשכחו נר שמיני.

תיל נקסט טיים,

תשתינו בחוץ.

….פיס אאוט יענו?

גאד. הכל צריך להסביר פה.

סעמק.

0

ביקורת אלבום: Tech N9ne – Something Else

בא מלמטה

עם הכח הכלכלי שסיפקו לו מעריציו טק ניין ממשיך לבצע את המוזיקה שהוא אוהב בשיא הכח, בחיי השטן, יש לו כח.

Tech-n9ne

"אני רואה אותך שם, קורא בתחתונים"


מאז תחילת השנה הלועזות הלייבל " Strange Music" שיחרר שישה אלבומים. בסטנדרט של לייבל עצמאי מדובר בכמות לא קטנה. בסטנדרט של לייבל עצמאי שמתמחה בהיפ הופ ומחזיק בשם הגאה "מוזיקה מוזרה", בהתחשב במכירות המוצלחות של רובם, מדובר בהצלחה מפתיעה. עם זאת, אין סיבה להיות מופתע מההצלחה של הלייבל שבראשו עומד הראפר המיוחד טק ניין. כבר יותר מעשור טק מבטיח את ההצלחה הזו בדיוק – היכולת להוציא אלבומים כמו שהוא אוהב לאנשים שאוהבים אותו. מפתיע, אבל בהחלט מובן.

האלבום ה13 של טק ניין מבאר מעט את ההצלחה הגדולה של הראפר והלייבל שלו. כל ששת האלבומים מכילים את הטעם החד והייחודי של טק, נבראו בדמותו, ומשווקים לקהל העצום שהפך את טק ניין לראפר העצמאי המצליח בארה"ב עוד בתקופה שבה לא היה למוזיקאים יכולת להצליח בלי גב של חברת תקליטים משמעותית מאחוריהם. טק ניין עשה את זה בדרכו באופן עיקש, חסר מעצורים ומשמעותי. כבר שנים שהוא מבטיח ש"הוא לא יהפוך למיינסטרים, המיינסטרים יהפוך לטק". זה אמנם לא התקיים במלואו, אבל טק בהחלט מצא את קבוצת הקהל הנרחבת שמאפשרת לו להוציא את המוזיקה שלו.

שמו של האלבום, Something Else, מטעה מעט, מכיוון שלא מדובר במשהו אחר ממה שטק הביא ב12 האלבומים האחרים, אבל בהחלט מדובר במשהו אחר מההיפ הופ שנחשף במדיה המרכזית. העצמאות הכלכלית מאפשרת לטק עצמאות אמנותית, כזו שנותנת לו את המרחב לבצע אלבומי קונספט, לארח שמות כמו The Game בשיר נטול כל סיכוי לסינגל ולהעמיס שצף מילים על אלבום בן מעל לשעה שמתעסק בנושאים אפלים באותה הכנות שבו הוא מספק שירי מסיבות עקומים.

ביטים עקומים, משפטים קצוצים ופלאו אלים הם לא דבר נדיר ביצירה של טק, והעובדה שסביב הסגנון האפל שלו התאספו כמות קהל נכבדת של מעריצים הדוקים מאין כמוהם משמחת את היוצר הראשי. הוא מצידו מספק להם את מה שלמדו לאהוב, חוגג את החופש שמתאפשר לו ולא סותר על פניהם של מי שהעלה אותו לדרגת אימפריה קטנה. כל אלבום של טק הוא חגיגה לאוהביו, ו Something Else ממשיך בחגיגה המוזרה באותה האנרגיה שטק הציג עוד מאלבומו הראשון, בתוספת ערך הפקתי, אורחים מרהיבים כקנדריק למאר (בשיר מדהים) , סי-לו גרין וסרג' טנקיאן (סיסטם אוף א דאון). טק אמנם יכול להתרווח אחורה ולהנות מההצלחה, אבל בוחר להמשיך ללחוץ על הגז ולשמח את מי שנתן לו את הרשיון להיות מוזר.

0

כחול-לבן-שחור. עדכוני השבוע במוזיקה השחורה בארץ: 9_15

300x5600שבוע טוב לכולם, אז אחרי שצמנו ומפלצת הספגטי המעופפת סלחה לכולנו, הגיע הזמן לפתוח שבוע חדש עם סקירה (נו טוב, וגם ביקורת- בכל זאת צריך שיהיה על מה לסלוח לי בשנה הבאה) של היפ הופ ישראלי ועל הדרך ככה גם עדכון באירועים שיש השבוע. אז בואו נתחיל עם החוטאים והצדיקים של ההיפ הופ הישראלי.

הארדקור 1 – אפה

ללירן יש כיוון טוב, אבל זו נראית כמו התחלה ולא כמו מוצר מוגמר- ועוד התחלה עם רגל שמאל. כבר כתבתי בעבר שהיפ הופ בישראל נופל הרבה פעמים למלכודות של "הארדוקר" (או לשירי מסיבה/ מזרחית חסרי כל תוכן) ולצערי לירן לא משנה את המצב אלא נכנס לאותה המשבצת בלי שום ערך יחודי. אפילו השם של השיר צועק "כאן, אין חדש!" תוסיפו לזה פלאו שבורח (לעיתים) ודיקציה ש(לפעמים) קצת מתפספסת ויש לכם שיר בינוני שפוגש אמסי שנותן תחושה שהוא יכול לעשות יותר. לירן (או כל שם אחר שנמצא באותו המקום), לא למהר להוציא דברים. קח מפיק שיעלה אותך לשלב הבא ותוציא קטע מוגמר שיעשה לך טוב ולא להיפך. מחכה לשמוע דברים נוספים.

לסיכום: חוטא. סובב תרנגולת פעמיים.

Nouveau depart

אז השבוע יצא פרוייקט מבורח שחיכיתי לו המון זמן (שקר גס, שמעתי עליו רק שלשום) שמשלב היפ הופ צרפתי (אהבתי הגדולה) יחד עם אמסיז ישראלים מהשורה הראשונה ובהם: סגול 59, שי 360, נצ'י נצ', איזי, חסיד, סולג'י, דון דדון ועוד. אחח יהיה כיף לתייג את זה. מה שמעניין באלבום הזה הוא שאולי יש כאן סוף סוף איזו דרך גם לעשות איזה יורו או שניים מיצירה, כאשר בלינק אפשר לשמוע רק קטעים מתוך השירים ולא את הקטעים המלאים. מה שנקרה לסוור את האוזן והיא בהחלט מסוורת. נדמה לי, לא יודע מה זה אומר. מה שאולי חסר לי כאן זה מגוון בביטים שנשמעים לי קצת אהרדקוריסטים, אולי אלו ההשפעות הצרפתיות שגם שם, כמו בישראל, יש חיבה להיפ הופ הבועט יותר.

http://www.emusic.com/album/barouch-jo/nouveau-depart/14315665/

. לסיכום: צדיקים. חוץ מנצ'י שהוא חוטא ידוע.

Пустота- AlexmC21 \ריקנות 

ריקנות הוא קטע מגניב (כן, אני אוהב ראפ ברוסית/ כל שפה שאני לא מבין), אבל מלבד לשפה יש לבחור גם קול נעים ולא מתאמץ – כאילו יושב ומראפראפ עם הכוס תה נענע של הערב, בקלילות שלו. שימו אותו על ביט מלנכולי (בכל זאת ריקנות) ויש לכם דווקא קטע שממלא את האזניים לא רע. בעוד שאני ממשיך לשמוע את הקטע ולכתוב, אני אומר לעצמי: בונא, יש כאן משהו. אפילו אנגן שוב כי הקטע של הסקראץ' בסוף בא לי טוב. יאללה תביא עוד כמה דברים לשמוע.

לסיכום: צדיק, כבר הנחת תפילין היום?

חסיד: מרינה מקסימיליאן

מה אני אעשה שאני אוהב את הדברים של חסיד? וואלה תגידו שאני משוחד, בכיף. אבל באמת שזה כיף לשמוע דברים שלא נופלים לקטגוריות שתיארתי קודם וחסיד מצליח לעשות כאן קטע מגניב (עם הפקה מרעננת של אור בן דוד)ומאוד מודע לעצמו "לפחות עשיתי להיט על הגב שלך". ירושלמי נו. אז חסיד מוציא קטע/ טרולינג חדש במסגרת "שביזות יום א" ואני מבסוט על כל רגע שהוא מנסה לקדם את גיוס הכספים לאלבום הבכורה שלו. שימו אוזן וגם כמה שקלים.

סיכום: צדיק. נו, לכבוד יום כיפור נסלח לו על הסיום הדבילי של השיר, בתקווה שגם מרינה תסלח לו ולא תגיש תלונה במשטרה..

אירועים, חג וזה

ראשון, 15.9-

היפ הופ ראשון בגוטה!! חוגגים את חזרתו של דיג'י מומי לוי!!- הרבה סימני קריאה וגם ליין לא רע לחבר'ה הראש"לצים. – בלאק סאנדיי באיניגו – מסיבת שוקולד – בורה מארח את ספייקס בהשקה הרישמית- עוד קצת היפ הופ לחובבי המיינסטרים. והשוקולד

שני, 16.9-

שני ליין ההיפ הופ בשפיגל במסיבת החטא הראשון רגע אחרי כיפור עם ים פינוקים!! – שם ארוך לערב (ואני רק מנחש) עם מגוון מוזיקלי קצר: היפ הופ בטיבול מיינסטרים לחובבי הברייקדנס.

– Respect #3 – Dr. Dre Tribute @ Jimmy Who? – חוגגים לדוקטור בערב שאני בהחלט הולך להיות בו. בע"ה.

שלישי, 17.9-

– מעגל פריסטייל תל אביב-סייפר במאדמן !!! פיור היפ הופ. אני תמיד בעד.

HTTP///ORI SHOCHAT///PIPE || Trap | HipHop | Beats || 17.9 || Deli – הקשוחים כנראה כותבים שמות באנגלית. נראה אירוע מגניב ביותר.

רביעי, 19.9-

– OuttaRoad  – ערב סוכות בחווה של אליק – רגאיי בחווה של אליק. מי שמכיר יודע מה הדיבור, מי שלא מכיר- הגיע הזמן להכיר. באמת שמומלץ… ושהתעייפתי מדי בשביל לפרט.

חמישי, 20.9-

– קינגסטון מארקט חוזר! ערב אוכל ג'מייקה סטייל בקזינו סן רמו– אוכל ג'מייקני עם מוזיקה ג'מייקנית. פינוק אמיתי.

– קאשי –  הופעת השקה לאלבום "הקונפליקט" במועדון "האזור" בת"א- קאשי משיק וזה בהחלט ה- אירוע מבחינתי השבוע. אמן אדיר שמארח אמנים אדירים לא פחות.

 Bring The Alarm @ Pasáž – אלארם (שהיה בחו"ל, מסתבר) ושוחט נפגשים, בהחלט שילוב ששווה לבדוק.

שישי, 21.9-

– תלת פאזי 20.9 שישי במועדון הבלוק- הסופר, מגה, אולטרה, לוטרה אירוע לחובבי הבאס מכל הסוגים. תגיעו וזה.

 ♦ New GSPOT – Grand Opening! ♦ ♦ הפתיחה החגיגית של הג'י ספוט החדש ♦- הג'י עובר דירה בשלישית וחונך את הבית. אז אם כבר הרבה זמן לא הרגשתם כמו לבנבנים, צנומים ונמוכים- זה המקום להיות.

ו… זהו! גאדאמנ כמה אירועים יש בחג הזה. טוב, אלו שעתיים שכבר לא יחזרו.
נפגש בשבוע הבא' ובתקווה שנחגוג קצת פחות בגלל איזה צריף בלי גג.

0

מה שלוהט, אבל לא באמת. סיכום שבועי גיליון #13.9

hotnews

היי שלום, הכל טוב, מה איתכם? אחלה, תודה.

ביי.

ראשית, אפתח בהבהרה – ערב יום הכיפורים בפתח וזאת הזדמנות נהדרת בשבילכם להתנצל בפניי שאתם לא משתפים את הטור הזה יותר ו/או מגיבים אליו בהתאם למעמדו ותיעדופו (אני חושב שהמצאתי מילה) בחייכם ברגע שהוא יוצא אל מול שאר מטלות היום יום. אבל – אני רחום וחנון (יש לקרוא – חאאאא -נון. לא חנון, גיק יענו. כי אני לא. אני סוואג לחלוטין) ולכן אסלח לכם.

מה רציתי? אה.

אז רציתי להבהיר משהו שאולי ישמע זניח אך חשוב בכל זאת:

בין שורות הטורים שלי אני לא אחת משתמש במילות גנאי (דה אן וורד למשל) שלא כולם עלולים למצוא את זה נעים. אז למרות שהאינסטינקט שלי אומר לי להגיד "ביץ' פליז, זה כולה טור שכתוב בצורה שמצחיקה אותי ו13 אחרים במהלך השבוע, אין סיבה לקחת ללב", אני בכל זאת רוצה להבהיר שביץ' פליז. זה כולה טור שכתוב בצורה שמצחיקה אותי ואף אחד אחר במהלך השבוע. אין סיבה להיעלב ממילות גנאי למינהן. על החתום – שמנמן לבן ולוהט.

יש?

אחלה.

תחיית המתים

אז מתישהו בקיץ 2012, ישבתי לי עם עצמי בבוקסר של הלו קיטי (היה חם אז הייתי גיי) וצפיתי בלייב סטרימינג של פסטיבל קואצ'ילה. ד"ר דרה וסנופ עלו ודפקו סט מוצלח מאוד של להיטים. ואז הכל הוחשך וזה קרה.

פאקינג טופאק על הבמה. לקחתי את עצמי ורצתי באימה ברחובות תוך כדי צרחות שבערך אומרות את זה. בדרך פגש אותי חבר. הביט בי צורח ושאל אותי: "וואייט בוי, למה דה פאק אתה רץ ברחובות עם בוקסר של הלו קיטי?"

משום מה האינסטינקט הראשוני שלי כגיי זמני לנשק כל גבר נעלם לו באותו הרגע כי פאקינג טופאק'ס באק כנראה, אז פשוט חיבקתי אותו בדממה ואמרתי לו: "צדיק, זה מתחיל".

ובכן, לקח לי כמה שעות (חודשים) לגלות שזה לא היה טופאק, זאת היתה הולוגרמה, והיה לי משבר זהות, והתחלתי לאהוב נשים שוב וכאלה, אבל בגדול – הבשורה כאן היתה גדולה יותר מהסיפור הקטן והמרגש שלי.

הטכנולוגיה נהדרת, זה נראה לא פתטי. האם, תיאורתית, היינו מוכנים לשלם סכום דומה לסכומים שמשלמים היום לאומנים גדולים על מנת לראות הופעה שלמה של מי שכבר לא נמצא איתנו יותר? להינדו יש את התשובות. בינתיים, אומנם לקח קצת יותר זמן ממה שחשבתי, אבל עניין ההולוגרמה התקאמבק בשבוע האחרון כאשר גם Eazy E וגם Ol' Dirty Bastard החזירו את נשמתם לביצ'ז בקהל והגיעו להתארח באיזה פסטיבל נחמד.

נאו, מתי רואים את מייקל עושה הליכת ירח לייב שוב?

המשבר

סיפור קצר לעת יום הכיפורים מאת ב. שורפ AKA שמנמן לוהט AKA שורפי און דה ביט יו AKA תתחיל נו.

רבים מבין כל 13 קוראי הנאמנים יודעים שאני לא חסיד (וואד אפ נתי?!) גדול של 2 צ'יינז. אני לא חושב שהוא טוב, אני חושב שהוא יכול להיות טוב יותר מאחרים שקיימים בגיים שם מעבר לים, ואני לא חושב שזה משנה מה שאני חושב. האלבום הראשון שלו (בתור 2 צ'יינז ולא טיטי בוי) היה בינוני וקצת פחות מסביר. נכון, אני עדיין מנפח את החזה ומרים את הראש כשמתחיל Birthday Song ועדיין. השלם רע מסך חלקיו. ואז התחיל הדיבור על האלבום השני. התעלמתי. יצאה העטיפה, שהיא כמו העטיפה של האלבום הראשון, רק עם רקע לבן ולא שחור עכשיו. ואז מסתבר שקנייה ווסט יודע פוטושופ כי הוא עיצב אותה. ואז יצא הסינגל הראשון והסולידי עם פארל וגם הסינגל השני עם Fergie והם היו…לא רעים. ואז הופצה רשימת השירים ובקרדיטים על ההפקה יש את ילד הפלא החדש Mike Will, וJ.u.s.t.i.c.e League ומאני פרש, ופתאום איי בי לייק – בואנה.

ואז האלבום הודלף. והאזנתי.

ובכיתי.

הוא לא היה רע כל כך.

מחשבות על מי אני, מה אני ועל מי אוציא תיסכול עכשיו התחילו לרדוף אותי בלילות. לא אכלתי (בין הארוחות), לא שתיתי (בין שלוק לשלוק) ולא ישנתי (בין שנ"צ לנימנום לילי). פחדתי שזהו, אבדתי לעד.

ואז,

יצא להאזנה מלאה האלבום החדש של MMG. וגאד כמו שהוא לא טוב.

איים באק ביץ'.

חדשות בקטנה

  • אפרופו ריק רוס, מכירים את אתר הרכילות TMZ? הם מעסיקים צלמי פפארצי שמדי פעם חוטפים מכות מקנייה ווסט ובעיקרון, כל תפקידם הוא להציק לכל מי שמפורסם. אז אחד כזה נפל על ריק רוס. ואז ריק רוס, בתור היותו דה בוס, החליט שהוא עובד בשבילו עכשיו. הליטל וואייט בוי שם דופק פרצופים שהוא רוצה לרוץ הביתה ולהתכרבל עם החבר שלו אבל בכל זאת זרם שם עם השטויות של ריקי שנהנה מכל רגע של הסתלבטות. אל תחמיצו.
  • וMeek Mill לא כל כך מבזבז זמן. 3 חודשים אחרי אלבום הבכורה שלו, הוא עומד להוציא ב29 של החודש הנוכחי את החלק השלישי של סדרת המיקסטייפים שלו Dreamchasers. תראו את העטיפה יו.
  • זוכרים שבפוסט הקודם שיתפתי את עטיפת ה"נתן גושן" של Nelly? אז הנה יוצאת גם רשימת השירים. 2 צ'יינז שם. אני רגוע.
  • מה איכפת לכם לשמוע שיר חדש שמשתתפים בו Raekwon, Noreaga & Prodigy?

אני כמעט בטוח שזה מה שהיה שווה מבחינת חדשות בקטנה השבוע ולכן עוברים ל……

מיקסטייפים ווהוווווווו!!!!!!!!111

  • יודעים מי זה Audio Push? יאפ, גם אני לא. אבל דה יאנג ניגה חתום אצל דידי או משהו כזה, ואת מיקסטייפ הבכורה הפיק לו HitBoy אז אמרתי לעצמי: "עצמי? נאזין?" ועניתי לעצמי "וורד". והאזנתי. וזה פאקינג איכותי. תורידו.
  • אפרופו איכות רק לא, Gucci Mane הוציא אלבום חדש. כן כן, אלבום. אבל בחינם. שבעיקרון זה אומר שכל העניין עבר מיקסינג ומאסטרינג טובים יותר כנראה. מי שמכיר את האיש ופועלו המוזיקלי לא ימצא כאן בשורה חדשה. זה לא בהכרח רע אבל.

קליפים!

  • כאילו, אפשר להתחיל את החלק הזה במדור בלי הקליפ החדש של אמינם?
  • קנייה ווסט לקח איתו את צ'ארלי ווילסון, שאל את ג'ימי פאלון אם איכפת לו שלהקת הבית שלו The Roots ינגנו גם ברקע ועלה לשיר את אחד השירים היותר נורמליים באלבום ה…אבסטרקטי שלו.
  • גם The Weekend הוציא אלבום בכורה אחרי 3 אלבומי בכורה (לא טעיתי, שקט). והנה קליפ לאחד השירים הלא מרדימים באלבום. דרייק אומר היוש ועוד כמה מילים.
  • Macklemore ושותפו המפיק הוציאו עוד קליפ משובח לעוד להיט מהאלבום הלוהט שלהם. הם בהחלט הדבר הכי טוב שקורה פה כבר תקופה. מעניין מתי יגיע השיתוף פעולה עם ביבר.
  • היי, מה אתם יודעים? עבר עוד שבוע. ומה זה אומר ילדים?? נכון. הנה קליפ חדש של Tech N9ne.
  • הבן אדם פאקינג עשה 100 מיליון באיזה לילה אחד של השקעה נכונה בחברת אוזניות. לא ברור למה הוא עושה מוזיקה עדיין, אבל משום מה דווקא השיט שהוא מוציא בתקופה האחרונה מזכירה את התקופה היפה שלו. אז תנו ל50 אה צ'אנס.
  • חסר לכם להיט לצ'יל אאוט ליד הבריכה בCrib שלכם? אז הנה, שון קינגסטון דאג לכם.
  • Iggy Azelea ממשיכה להיות דה בטר ביץ' מכל הנשים שחושבות שהן יכולות לעשות ראפ בלי לשכב עם ליל ווין. קליפ חדש עם וורס מ- T.I? נחמד. רואים לה את הציצי? מעולה.
  • ועכשיו לכמעט סיום, 2 צ'יינז עם קליפ חדש שבו הוא מארח מישהו בבית האחרון שכל כך לא רואה אותו ממטר. הו, הכיף.
  • עכשיו, בעיקרון יצא קליפ חדש לFrench Montana, אבל אני חושב שלמקרה שפספסתם, אתם פשוט תעדיפו בהרבה את הקליפ החדש של מיילי סיירוס. למה? כי 70 מיליון צפיות ב3 ימים. זה למה. סתם, זה לא למה. אם לא ראיתם עדיין, תבינו תוך זמן קצר למה. תודו לי אח"כ.

אנד זהו.

גמר חפירה טובה.
איים אאוטי.