0

סו(וא)גה עילית

swag_is_for_boys,_class_is_for_men-451367

ראפרים תמיד אהבו להתרברב, למי יש יותר מכוניות, אקדחים, ביצ'ז. מי מנהל את העיר. ריספקט. הם לא המציאו שום דבר, יורם גאון – באלטר אגו שלו כקזבלן – כבר הציג את השאלה לפני 40 שנה – למי יש יותר כבוד. אנחנו ב-2013, הדיבור היום הוא למי יש יותר סוואג.

אין פירוש עברי למילה הזו, התרגום הנפוץ ביותר מדבר על התנהגות יהירה, אחרים מדברים על פוזה, אני רוצה להציע את המילה 'רהב' – מצד אחד משהו מרהיב ומתרברב בו זמנית. אתה לא יכול 'להתייהר' ובפוזה יש בעיקר פלצנות, אבל רהב – מלבד האסוציאציה לרני רהב, הבנאדם עם הכי פחות 'סוואג' שאני יכול לחשוב עליו – מצליח לתפוס את המונח משני הקצוות.

בסוואג יש את הכל, יש את הS של סטייל, יש את הG של גרוב, יש את האופנה ויש – בעיקר – את הביטחון להיות זה שמוביל את האופנה. בשבועות האחרונים נתקלתי בחנות למוצרי סוואג, שזה מצחיק רק קצת פחות ממה שזה עצוב, כי בנאדם שיש לו את הסוואג לא צריך לקנות כובע שכתוב עליו סוואג באותיות ניאון. הוא לא לובש מכנסי סקיני בצבעים שיגרמו לפרחה מבאר שבע לפסול כי הם צעקניים וצמודים מדי, רק בגלל שזה מה שאותם ראפרים שמשתמשים במילה הזו לובשים בקליפים שלהם. פאט ריילי – אחד שמבין בסוואג, גם בלי לדעת את פירוש המילה – הגיע לליגת הNBA בתור מאמן צעיר והתחיל ללבוש חליפות יקרות, מהר מאד מאמנים נוספים אימצו את האופנה, וכשהוא עבר לכס הפרשן הוא אמר 'אתה יכול לקנות אופנה, אבל הסטייל הוא כולו שלך'. סוואג זה להרגיש נוח בתוך העור של עצמך ולגרום לאחרים לרצות לחקות אותך, לא ההיפך.

אחד שאנשים רוצים לחקות, אפילו שהוא נקרא על שם דג, הוציא עכשיו מיקסטייפ, תחת השם מיקסטייפ בייבי 2. בתור אחד שמתעסק גם בג'ינגלים טונה – איתי זבולון, אבל לא יניר האחמ"ש – החליט שאם המוצר מספיק טוב זה לא משנה איך יקראו לו.

המוצר עצמו, אגב, סה"כ לא רע. יש שם קטעים שלא מחדשים שום דבר, אבל יש שם גם כמה קטעים שלא נשמעים כמו שום דבר ששמעתם – ובעיקר כמו משהו שאף אחד אחר לא יכול לעשות. עזבו אותכם מטקסט, חם עכשיו. לכו, תורידו, תהנו.

מודעות פרסומת