0

Pusha T – My Name IS My Name – 2013

https://i2.wp.com/mimo.recordingconnection.com/wp-content/uploads/2013/10/pusha-t-my-name-is-my-name-628x628.jpg

ההיכרות הראשונה שלי עם פושה הייתה אני חושב בערך בשנת 2004 כשלראשונה שמעתי את אחד הלהיטים הגדולים של קליפס(הרכב המורכב מפושה טי ואחיו מליס, ששינה את שמו היום לNo Melice והחליט שהוא נוצרי הדוק) Grindin…כן כן השיר הזה שפארל הפיק להם ועשה בו אדליבס מעצבנים בקולות של גרעפסים.
בכל מקרה אחרי השיר הזה די נדלקתי על הצמד וחרשתי את האלבום הראשון שלהם די הרבה ופשוט אהבתי את הסטייל שלהם ואת הצורה שבה הם מראפרפים על קוקאין. כמה שנים אחרי שהאלבום השני יצא חיכיתי לאלבום הסולו של פושה טי כי הבן פשוט היה ממכר כמו הסמים שהוא מדבר עליהם כל הזמן בשירים שלו ואכן אחרי האלבום השלישי של קליפס והאחרון שלהם נכון לאוקטובר 2013 פושה טי פצח בקריירת סולו וחתם ב Good Music של קניה ווסט.
האלבום הראשון שלו היה שנים בהכנות ובשנים אלו הוא הספיק לעבוד בכמה פרוייקטים של קניה ושל GOOD Music, לשחרר 2 מיסטייפים לא רעים בכלל ו EP מעניין וגם ביף די מתוקשר עם ווין הקטן ו Young Money שהוביל לשיר Exodus 23:1 שהיה בין השירים האהובים עלי ב 2012. אחרי שורה של סינגלים ב 2013 האלבום שוחרר סוף סוף באוקטובר ועד היום מכר קצת יותר מ 100 אלף עותקים בארה"ב והכיל כמה שמות נוצצים בתור מפיקים כגון:
Kanye West, 88-Keys, Don Cannon, No I.D., Nottz, Pharrell Williams, Swizz Beatz, The-Dream וכמה אחרים. בתור אורחים הוא הביא את  Chris Brown, Rick Ross, Ab-Liva, The-Dream, Jeezy, Kevin Cossom, Kelly Rowland, 2 Chainz, Big Sean, Kendrick Lamar, Future  ו  Pharrell.
הביקורות היו חיוביות כלפי האלבום וכך פושה ביסס את עצמו בתור סולואיסט לא רע שמסתבר מסוגל לעשות אלבום טוב בלי אחיו.

אז כמו שציינתי לפני שהאלבום יצא לחנויות, יצאו מספר לא קטן של סינגלים שרובם לדעתי היו בחירה מעולה ובעלי סאונד טוב מאוד שהתאים למיינסטרים הממוצע וגם לקהל הקשוב יותר.
הראשון מבינהם היה Pain שיצא עוד אי שם בסוף שנת 2012 שלא זכה להרבה תשומת לב אבל הסינגל הבא שלו, Numbers on the Boards, שהכיל הפקה לא שיגרתית שלמרבה ההפתעה הייתה של קניה ווסט ולמרות הסאונד המשונה, מדובר בשיר מעולה שלא מתפשר על איכות לטובת מצעדים, אפילו לא קצת.
Sweet Serenade הייתה עוד דוגמה די טובה לזה…למרות הפזמון הפרוטי שעשה לו כריס בראון מכל האנשים ושם שנותן רמז שזה הולך להיות שיר לבחורות, מדובר על אחד מהפסגות של האלבום הזה. מהביט המעולה של קניה ווסט וסוויס בייטז ועד הוורסים הנהדרים של פושה מדובר ללא ספק ביצירה שלא פוגשים כל יום. למרות שהשם של השיר זה "סרנדה מתוקה" אין בינו שום קשר לשום דבר שקשור לסרנדות או לבחורות.
סינגלים אחרים לאלבום היו King Push, האינטרו המצויין של האלבום שלא היה ממש סינגל רשמי אבל צולם לו קליפ והוא כיכב בתחנות הרדיו בתור פרומו לאלבום החדש והמתקרב שלו. לאחרונה גם Nosetalgia הפך לסינגל הרביעי הרשמי של האלבום והקליפ שוחרר ממש בימים אלה(3 לנובמבר) שללא ספק מדובר ביצירה בפני עצמה. פושה וקנדריק מדברים קצת על ימים שהיו כאשר קנדריק עם וורס רוצח ביותר סוגר את השיר בצורה כמעט משלמת.
חוץ מהסינגלים שברובם המוחלט היו שירים מוצלחים מסתררים באלבום עוד כמה יהלומים, כמו השיר Suicide ביחד עם חברו הוותיק  Ab-Liva. השיר 40 Acres שגם הוא בדומה ל Sweet Serenade בא עם פזמון לא מתאים לסגנון של פושה, אבל בפנים מסתתר שיר מעולה וכך גם שיר הסיום S.N.I.T.C.H., גם הוא כולל חבר וותיק, Pharrell Williams, שגם הפיק את השיר אבל בין היהלומים הכי נוצצים באופן מפתיע היה שיתוף הפעולה עם Rick Ross בשיר Hold On, שלמרות האוטוטיון הכבד לאורך כל השיר מציג וורסים טובים של פושה ואפילו אחד טוב של ריק רוס.
הבעיה הגדולה באלבום הגיע במספר שירים כמו No Regrets, Let Me Love You ו Who I Am שכללו אורחים וסאונד שפשוט לא הלכו ביחד עם פושה טי…במיוחד Let Me Love You, ברצינות..? קלי רולנד? שיר אהבה??? את שני השירים האחרים אני יכול להבין את החובה של פושה להכניס אמנים כמו 2 Chainz ו Big Sean שבאים ביחד עם הטריטוריה של GOOD Music ויאנג ג'יזי בשביל למכור עותקים אבל העובדה היא שהשירים האלה פשוט נהרסו בגללם.

לסיכום אני יכול להגיד לכם שמדובר בסה"כ באלבום קצר(אני אוהב אלבומים שלא נמרחים יותר מדי) וטוב בלי יותר מדי בולשיט, מה שמאוד חסר במיינסטירים היום. פושה טי כמעט ולא הקריב מהסאונד המקורי שלו בשביל לרצות את חברות התקליטים ומעבר לזה, הסאונד שלו, הסטייל והנושאים שלו לא ממש השתנו ונשארו די דומים למה שהקליפס היו עושים(אתם יודעים…סמים סמים סמים). אני אומנם בעד גדילה אומנותית אבל אם כבר פושה עלה על נוסחה כה מנצחת, עדיף שישאר איתה לכמה שנים שעוד נשארו לו "במשחק"(להזכירכם הוא כבר בן 36 וחצי).
היו מספר קטן של נפילות באלבום הזה שלי אישית גרמו לכמה דקות של שיעמום ועצבים אבל ניתן לדלג עליהם בלי להרוס יותר מדי את חווית השמיעה. לרוב גם ההפקות שפושה בחר היו די טובות, חלקן היו טיפה משונות כמו Numbers On the Boards ו Suicide והיו גם סתם לא מוצלחות כמו Let Me Love You. אבל מה שהיה הכי חסר לי זה המעורבות של פארל באלבום הזה, בתור מישהו שהיה קבוע ובצורה עמוקה ויסודית מעורב בעבודות של הקליפס בעבר הפיק שני שטראקים בלבד. הצד הטוב הוא המעורבות של הבוס החדש, קניה ווסט שהתביע את החותם שלו בצורה טובה באלבום.
מדובר באלבום שהייתי משקיע בו כמה גרושים ללא שום ספק אז אם יש לכם כמה שקלים פנויים, גשו לדיסק סנטר או תכנסו לאיבי ותתמכו בראפרים שעדין עושים את זה כמו שצריך.
לציון הסופי אני חושב שאתן לאלבום 3.5 כוכבים…אלבום טוב אבל עדין רחוק מלהיות מושלם.

ThaFatPimP

 

0

כחול-לבן-שחור. עדכוני השבוע במוזיקה השחורה בארץ: 9_29

1236994_542706862467183_1051466874_n

ערב טוב לכולם, הפוסט עולה היום מאוחר במיוחד, אחרי שכולם בדקו שכל יקיריהם בחיים ואף אחד לא שם קץ לחייו עם החזרה לשגרה. שרדתם? מעולה. הפוסט הזה בשבילכם. ראניט!

נצ'י נצ' – גיוועלד גישריגן
נתחיל עם המרוויחים הגדולים מכך שהפוסט עלה מאוחר- אתם, הקוראים. הסיבה לכך היא כמובן העובדה שהספקתי להכניס את הקליפ החדש של נצי "פרצוף של גודזילה אחרי לילה באוהל בפסטיבל רגאי" נצ' עם הקטע הסופר מגניב הזה.

נצ' טורף את הביט תוך שהוא חוזר למקורות הקומוניסטים שזורמים בדמו ולא מתבייש ללבוש שמלה שמחמיאה לחיטובים. או חלוק? לשמחתי אני לא יודע להבדיל. אם גם אתם לא יודעים את ההבדל, פשוט תלחצו ותהנו מכל רגע. אם אתם כן, יש לי בלוג אופנה להמליץ לכם עליו. נשבע.

סהר אביטן מארח את לדה אלגורט- הזמן שנשאר
וואלה, קטע לא רע, נחמד, חביב. ההגשה מאוד מעניינת ואנרגטית אל מול הביט המלודי והניגוד יוצר משהו באמת לא רע. יש עוד קצת מקומות לעבוד על הוורסים, אבל נראה לי שזה בעיקר עניין של עריכה- כי המלל וההגשה לא רעים בכלל.
אז מה כן יש לשפר? את הפזמון שדי מוזיל את השיר והופך אותו לקצת קיץ'. חבוב אתה בדרך הנכונה, רק נסה לעשות משהו שעדיין לא היה כאן.

Ori Shochat – Drink

אורי שוחט לוקח את איזי אי האגדי ונותן לו קצת 2014 סוואג עם ביט טראפ-דאבסטפ מגניב שעושה שמח באוזן. בקיצור הרבה מילים לא ברורות לתאור קטע מוזיקלי לא ברור. מומלץ!
https://soundcloud.com/ori-s/ori-shochat-drink-shotime-ep

ועכשיו.. הגיע הזמן לחגוג עם כמה אירועים מומלצים.

THE HOP @ Pasáž \ Thursday 3.10- רו טייפס פוגשים את הרגאיי והדאנסהל. נשמע כמו ערב של איכות מוזיקלית שחסרה לי בזמן האחרון. ביג

תדר – הסוף || סופ"ש סגירה מוגזם || 2.10 > 5.10 – אירוע ששוה לבדוק לאורך הסופ"ש. המקום המגניב בת"א בסופש שבטח יהיה מגניב לא פחות.

Get Dirty Bash בלבונטין 7- באסים בשלל הצבעים והסגנונות+ הופעת אורח של "ליהוט", אמסי ישראלית מוכשרת שקופצת לביקור מחו"ל.

פסטיבל " רגאיי במדבר" #6- מרעידים את השממה!- ה-אירוע מבחינתי! השנה לראשונה אני לא אהיה בו. אבל אתם, אתם תרדו דרומה ותנו בראש!

אז זהו חברים, עוד שבוע בפתח והנה אנחנו חוזרים לשגרה. תמשיכו ליצור ולהזיז את השיט קדימה- והכי חשוב זה שתעדכנו אותנו על כל דבר שיוצא כדי שנוכל לפרסם ולקדם יחד אתכם.

שבוע טוב,

טיון

1

כחול-לבן-שחור. עדכוני השבוע במוזיקה השחורה בארץ: 9_22

download (1)שבוע טוב לכולם, מה נשמע מה?
השבוע אני מגייס אמביציה שלא הייתה מאז שנה אחרי הברמצווה (5 נק' אם זהיתם את הרפרנס) בשביל לכתוב את הפוסט הזה: פעם ראשונה בשלוש שנים האחרונות שאני בחופש של יותר מסופ"ש- ולא יודע למה, אבל כשיש זמן פנוי אז פתאום אין זמן לעשות שום דבר. היית עושה על זה מחקר, אבל בשביל זה צריך זמן פנוי ואז זה בחיים לא יקרה.
אז כן.. פוסט.. אתם לא ממש כאן בשביל לקרוא על החופשים שלי. תודה על ההתעניינות…

שקל ונצ'י נצ'- חיות לילה

אתם יודעים מה אני ממש אוהב באינטרנט? את Pornhub. אבל מיד אחרי זה אני אוהב את העובדה שאמנים שלוקחים את עצמם ברצינות יכולים מדי פעם לשחרר שיר שנעשה ככה על הדרך או סתם בשביל הכיף- מבלי לקחת את זה קשה. לא צריך שיווק, אישור של חברות תקליטים ולא כל הבולשיט הזה. "אחי אתה קופץ להקליט?"- "יש מה לעשן?"- "כן"- "יאללה אני בא" – שיר.

אני לא רומז שזה מה שהיה כאן, אבל בכל זאת הקליפ מזכיר את מייג'ר לייזר על אסיד. קטע מגניב, דפוק בקטע הטוב, אחלה וורס של נצ'י- ברגיל, הפקה משוגעת של שקל ונושא טיפשי במיוחד. אחלה דבר לשחרר לרשת בשביל להוציא קיטור מהמערכת עד הדבר הגדול הבא.

Bad Things- AlexMC21

על אלכס כתבתי בשבוע שעבר והייתי מאוד רוצה להאמין שזה נתן לו עוד פוש ברצון להמשיך לשחרר חומרים, כי נראה שהשבוע הוא התפוצץ בפייסבוק המקומי עם קטע חדש וביטים למכירה.

גם הקטע הזה מגניב, כשהפעם משלב עברית על הדרך. ממספר המשפטים שכן הבנתי קיבלתי את הרושם שגם בחלק ברוסית הוא לא בדיוק מדבר על "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" אבל בכל זאת מדובר כן מדובר בקטע מעניין שמוגש כמו שצריך- שוב עם ספק אדישות ספק אהרדקור, כשהשילוב בים השניים נשמע מאוד אותנטי וזורם. אהבתי את הדיבור- ביגאפ, תמשיך לעבוד קשה ולייצר דברים טובים.

ACT – How many mic's\\אקט – כמה מיקרופונים?

גם על אקט זכור לי שכתבתי לפני כמה שבועות. בואו נניח שכן, לא אני ולא אתם נבדוק כנראה. אז כן, קיצר הם ממש אחלה. בזמן האחרון נראה שכל נושא ההרכבים ירד מהשטח (אולי בגלל שגם יש הרגשה שבארה"ב כבר בקושי רואים כאלו בסביבה?) ומרענן לשמוע חבורה של אמסיז שיוצרים משהו ביחד, ולא רק יוצרים בשביל ללטף את האגו שלהם.

ביט טוב עם רמיזה ברורה ל- 90'S, וורסים מעניינים ובכלל אחלה של קטע. לא היה שם משהו שהפיל אותי מהרגליים או וורס בולט במיוחד, אבל כן נראה שמתבשל שם משהו שיכול לגדול ולצמוח יפה יפה. יאללה חברים זה הזמן להופעה טובה ככה לצבור קצת קהל.

נתי חסיד – קצת את (מארח את טונה)

כשזה מגיע לביטים יש לי טעם מאוד סגור ובגדול קשה לי עם כל דבר שנשמע כאילו הוא הגיע אחרי 1999. אז כן, הביט הוא לא כוס התה שלי- אבל אין ספק שמדובר כאן בקטע אדיר שאתם חייבים להאזין לו לפחות פעם אחת.

חסיד וטונה הם שניים מהאמסיז היותר מוכשרים שיש למדינתנו להציע ואני חושב שהשילב שלהם יוצר קטע משובח לאללא, חכם, זורם קליל וקליט. כיף לשמוע משהו קצת שונה מבחינת ההגשה, קליל עד נונשלנטי- באתי לזרוק איזה וורס עם נעלי הבית שלי ועשיתי את זה בצורה הכי מקצועית וחדשה שאפשר. שילוב מדויק בין מקצוענות לקלילות בדרך כזו שהאחד לא בא על חשבון השני. קיצר- עופו על זה כי באמת שמדובר כאן על קטע קלאסי מההאזנה הראשונה. כמובן שהקטע הזה מגיע במסגרת #שביזותיוםא של מסע הגיוס של חסיד לאלבום הבכורה שלו.

ואיפה נחגוג השבוע?

ראשון, 22.9

– הדג נחש בהופעה באמפי שוני בנימינה // 22.9 – עם מוניקה סקס- על זה נאמר "זה גדול יותר מהיפ הופ".

 אורי שוחט ודיג'יי אלרם חוזרים לשידור חד פעמי של "החיבור" בתדר 22.9- האריק והבנץ של ההיפ הופ בישראל נפגשים לתקלוט בתדר, נשמע שווה לאללא. וכן, אני יודע מה אתם חושבים, אבל קוואמי ולירון הם הרן וסטימפי של ההיפ הופ.
שלישי, 24.9

ממשיכים במסורת – שלישי היפ הופ ב YOLO בר- כי ת'כלס זה נשמע טוב יותר מ"ממשיכים בטרילוגיה". ערב שלישי ממשיכים במסורת… באמת…
רביעי, 25.9

– SELEKTA. Sukkot Round II @Breakfast Club- רגאיי טינג בליין התל אביבי שמסמן את עצמו כשחקן המוביל היום בסצינת הסטלנים.

– שחר סוויסה בהופעה חגיגית 25/9 סוכות רוטשילד – אחת מהדמויות המוזרות/ צבעוניות/ ותיקות/ משוגעות בהיפ הופ הישראלי בהופעה בה הוא מארח כמה שמות שאפשר לתאר בדיוק באותה הדרך (או סתם להגיד חבורת שבק ושות'). נשמע סופר מגניב.

TROUBLE AGAIN- 25.9 IN HAIFA- באסים מסוגים שונים בעיר מסוג אחר לגמרי. מומלץ לאנשי הצפון המהלכים.
חמישי, 26.9

 Teder ♥ Jamaica || Soundsystem Takeover – תדר וג'מייקה, שתי מילים שאני מאוד אוהב. וואלה, באמת אנסה להגיע, נסו אתם להספיק לבקר בכל האירועים כשאתם גרים בבאר יעקב.
שישי, 27.9

– SUPERB! Kingston2Brixton – 27/9 @Levontin 7- דאנס נוסף לסגירת השבוע, מתאים במיוחד לחובבי הגאנג'ה/ שונאי קהילת ההומו-לסבית.
שבת, 28.9

– תדר והקשר הקאריבי // מסיבת שכונה + הופעת איחוד של להקת "אטרף"-  אה כן, כמעט פספסתי את האירוע של השבוע- התדר פוגש את הקשר הקריבי ואפילו יוצריםאיחוד של להקת "אטרף" האגדית. חברים, לשלוף את הקסטות מהבוידעם.

ו… זהו! ואוו למה חשבתי שזה יהיה רעיון טוב ולגיטימי לכלול את כל האירועים השבועיים רק בגלל שאני כותב על שירים חדשים? סעמק זה חם לשבת עם לפטופ בשירותים…

קיצר, יש לכם אירוע/ שיר חדש? תעדכנו ונעדכן גם אנחנו בבלוג.

שבוע מבורך,

טיון

#אוףטופיק- אל תפספסו את סבב ההופעות של הדירטי הונקרס, הרכב ה"אלקטרו סווינג" הברלינאדי מגיע לארץ לעשות המון שמח. ההרכב מונהג ע"י יוצא הפרברים גד ברוך חינקיס ומדובר באחלה של דבר, ברמת ה- "הנה, מצאתי תמונה ראשית לפוסט".

2

כחול-לבן-שחור. עדכוני השבוע במוזיקה השחורה בארץ: 1_9

mooma_dag_nahash_friday_cשבוע טוב לכולם,

אנחנו מתחילים שבוע חדש והנה אני שוב מנסה לסכם את כל השבוע שעבר עלינו, ושוב כרגיל עושה את זה בשבת בלילה במקום להתעדכן לאורך כל השבוע. אז בלי נדר, זה מה שהיה השבוע במוזיקה השחורה המקומית:

דג נחש מארחים את יצחק קלפטר- יום שישי
טוב, זו ללא ספק הבשורה הגדולה של השבוע, כאשר הדגנחשניקים הוציאו שיר חדש שאפילו הספקתי כבר לשמוע ברדיו. השיר: מגניב. כן, אני יודע, כל מה שהם עושים זה מגניב, אבל זה מגניב במיוחד.
אני תמיד אוהב שירי יום שישי/ שבת/ חופשה, כי אני אוהב את הקלילות והגוד וייבז, והשיר+ קליפ החדש מספקים את הסחורה באופן מושלם. מצד שני, להגיד שהם עושים כאן משהו חדש? לא ממש. אותן הרמוניות וההגשה המלודית, חילופי תפקידים תוך כדי הוורסים ובגדול חזרה על המתכון שמלווה אותם מלהיט ללהיט במשך שנים. הם יודעים את העבודה והם מגישים לנו שוב המנון זמני חדש, ונראה שכולנו די מבסוטים על "נציגות המגזר" ברדיו.

סקיי- תן את הכסף
בזירת להיטי המועדונים רון "סקיי" נשר בהחלט עושה שמח עם קליפ חדש ומגניב לקטע שאפילו אלטיסט מתנשא שכמוני לא יכול להישאר אליו אדיש. פלאו מגניב, פאנצ'ים (ברובם) משעשעים ומפתיעים ואפילו גנבת כתר לסאבלימינאל.
בקטע יש הרבה מודעות והומור עצמי, דבר שלא רואים הרבה בהיפ הופ וסה"כ באמת שמדובר באחלה של קטע שאפשר רק לפרגן לו.

Soul J & Fyakin – One more gone again

בשקט בשקט (יותר מדי בשקט) אחד מהאנשים הכשרוניים ביותר בסצינה שחרר שיר חדש עם אמן הרגאיי הג'מייקני Fyakin שכרגע רותח בג'מייקה. שיתוף פעולה מגניב על מקצב ישראלי. מוזמנים לקרוא עוד בפוסט הזה.

חסיד- כל החבר'ה רימיקס

נתי חסיד, שועל ההיפ הופ הותיק, יצא לאחרונה בקמפיין "האדסטארט" בו הוא מגייס כספים לצורך הפקת אלבום אולפן ראשון. הכסף יוקצה לתשלום למפיקים, זמן אולפן וכו'- כך שמדובר באלבום שמסתמן כמושקע במיוחד. עם הקמפיין חסיד גם משיק את "שביזות יום א", סוג של פרוייקט תוכן נלווה לקמפיין, בו הוא מבטיח לשחרר כל יום ראשון קטע חדש/ גירסה חדשה לאחד מהשירים שלו. אז השיר הראשון הוא רימיקס לשיר "כל החבר'ה" עם ההרכב ת'כלס ואני יכול להגיד שאני מבסוט לגמריי!  רוצים להשפיע ולקבוע מה יהיה השיר הבא שיזכה לרימיקס? בקרו בעמוד שלו וכתבו לו. וכמובן קחו חלק בהשקת האלבום שלו, אני כבר לקחתי 🙂


לא מתל אביב- ערק עם קרח

מכירים את האנשים האלו שלא ברור מה השם הפרטי שלהם ומה שם המשפחה? אז מסתבר שזה קיים גם בהרכבים, ובמקרה הזה אפשר להגיד שיש להם (לא מתל אביב?) אפילו קטע לא רע.
נכון, מהרגע ששמתי פליי רמת המשכל שלי התחילה לצנוח, והם עוד טרחו לשים מילים שחלילה לא נפספס את פניני הגאונות שהם יורקים בקצב- אבל היי, סה"כ מדובר בפאן טהור ולא עבודת תזה, אז הם נהנים כמו שצריך.קטע מגניב, שימו פליי.

ועכשיו לאירועים:

היום, 1.9
ZION TRAIN, ליין הרגאיי של רחובות, מפריחים את השממה באזור השפלה ובעיקר מוצאים אותנו משביזות יום א'.

מחר, שני 2.9
איציק פצצתי בהופעה באברם בר, ירושלים- הבחור המוכשר בתעשייה בביקור בבירה. לא לפספס.

The U Crew – היפ הופ "חמסה" בלבונטין
אירוע היפ הופ אמיתי עם שילוב של אמסיז יחד עם ארבעת היסודות הנוספים בהיפ הופ. ערב להיפ הופ האדס אמיתיים.

רביעי, 4.9
SELEKTA. Ras Hashana Special! @Breakfast Club
פותחים את ראש השנה עם דאנסהול בליין הקבוע של תל אביב. באסים חמים עם בירה קרירה.
חמישי, 5.9
HIP HOP Rosh HaShanah 2013
אירוע לאנשי ההיפ הופ שבאמת מבינים עניין. מיקי מרטין בהפקה מיוחדת עם 2 רחבות, אולדסקול נגד מיינסטרים. נשמע מעניין.

שישי, 6.9

BASSMENT | ★ SPECIAL SUMMER END PARTY★ | FRI 6.9| LEVONTIN

מסיבת סיום הקיץ עם השמות החמים בדאבסטאפ ובהיפ הופ.

**********************************

אז זה הכל לשבוע – ואתם יותר ממוזמנים לעדכן אם יש אירוע מעניין, שיר חדש (מהשבוע האחרון) ששווה לאזכר וכאלו. עד השבוע הבא, שתהיה שנה עברית משובחת ואל תשכחו גם להתעדכן על כל מה שחדש בהיפ הופ הבינ"ל.
טיון

0

ביקורת אלבום: The Lonely Island – The Wack Album

מצחיק כי זה נכון

חבורת "לונלי איילנד" משלבים בין הומור למוזיקה שחורה בפארודיה משעשעת למדי על הז'אנר הפופולרי בעולם

Heeb-The-Music-Issue-the-lonely-island-5412363-500-400

חברי ההרכב מסודרים לפי דירוג האף היהודי

כבר יותר משמונה שנים שחברי ה"לונלי איילנד" פועלים כקבוצת קומית-מוזיקלית. לפחות 5 מהן בהצלחה גדולה. הקליפים המופרעים שהם משחררים ליוטיוב, במסגרת העבודה הרגילה שלהם בSNL או לאחריה, זוכים לכמות בלתי הגיונית של צפיות, הם הופיעו בטקס פרסי ה"אמי" והיו מועמדים לפרס ה"גראמי". יאפ, שלושה ילדים יהודים מקליפורניה הם עכשיו כוכבי עתק של עולם ההיפ הופ. זה מצחיק.

מצחיק היא מילת המפתח. בדומה לשלושת היהודים האחרונים ששלטו בעולם ההיפ הופ (רמז: מתחיל במילה ביסטי ונגמר עם מותו של אדם יאוך), חברי לונלי איילנד מתבססים על חוש הומור מטופש ומחודד כאחד. הם החלו מסרטוני יוטיוב מטופשים, הגיעו לבמה הגדולה של SNL, אבל ההצלחה האמיתית הגיע לכיוונם עם שירים מטופשים להחריד בסגנון ראפ, מוזיקה שהם באמת ובתמים אוהבים.

רק שבתור קומיקאים, הם מבינים טוב מאוד את רגעי האבסורד הרבים במוזיקה השחורה. הסתירות, ההגזמות והביטויים המטופשים. לדוגמא אפשר לקחת את הביטוי האווילי להחריד שהתפשט לאחרונה בקרב חובבי הז'אנר. YOLO, שהוא קיצור של המשפט "חיים רק פעם אחת", הפך לביטוי שמשומש ע"י כל מי שמרגיש הוא "חי פרוע" או "מחוץ למסגרת". לרוב המציאות היא שזה יוצא תירוץ עבור טינאייג'רים לעשות שטויות ולהעלות אותם לרשת. "הלונלי איילנד" לא רק הפכו את הביטוי על פיו עם גישה של "אם חיים רק פעם אחת אז צריך לנהוג בזהירות בחיים", אלא גם הביאו את קנדריק למאר, הראפר הכי חם כרגע, להוסיף בית שלם עם עצות על נדל"ן והתנהלות פיננסית.

האלבום עמוס לעייפה ברפרנסים שכאלה. ראפרים שמאייתים את החרוזים שלהם, פוזת הכסף הרבה, השימוש הנפוץ בחרוזי פסיקים (לדוגמא: "כולם היו גסים אלי, חופשה בפריז"). בשיר הפתיחה של האלבום, "Go Kindergarten", הם מדמים שיר מועדונים ש"מדריך את הקהל". נו, אתם יודעים, תזיזו את התחת, תרימו את הרגליים וכו'. רק שאצל לונלי איילנד ההוראות משתדרגות. נגיד, הכה את חבריך, גזור את האצבע האמצעית, תאכלו נעל וכו'.

ההומור המשוחרר הזה עובד לטובת השלישיה שמצליחים להחזיק אלבום מצחיק למדי, לפחות בפעמים הראשונות. בדומה לשני האלבומים הקודמים שלהם, לאחר מספר שמיעות השירים מאבדים מהאפיל הקומי שלהם ונשארים רק עם ראפרים דיי גרועים (כפי שהם עצמם מודים) ומוזיקה שמחקה מוזיקה פופולרית באופן בינוני.

זו לא חוויה שלילית, גם מכיוון שיחד עם הבדיחות הקטנות יש כאן פארודיה דיי חכמה על הז'אנר ששולט בעולם הפופ כמו על עולם המוזיקה הפופולרית בעצמו. העובדה שמוזיקאים רבים ומאוד מצליחים משתפים איתם פעולה (ג'סטין טימברלייק, פארל וויליימס, ליידי גאגא) כמו גם המחוות הקטנות שלהם לראפרים שהם אוהבים (טו-שורט המבריק והמצחיק מתמיד) מזכירים לנו שסך הכל שווה לקחת אותם, וגם את כל הפוזת ההיפ הופ, בקלילות.

2

כחול-לבן-שחור. סיקור עדכוני השבוע בארץ: 8_25

934730_612985412091725_1129210023_nשבוע טוב לכל המאדמאנ שמחפשים כמה דקות של רוגע ואסקפיזם מהשגרה הלחוצה. יום ראשון הוא יום לא קל, אז זו ההזדמנות שלנו לנסות לשפר קצת את המצב.

בהמשך לבקשות שונות ולפרוייקטים שונים שעבדנו עליהם בעבר, החלטנו שיחד עם פינת ההיפ הופ העולמית שעולה בימי חמישי, נתחיל במסורת חדשה של סיקור המוזיקה השחורה המקומית והאירועים המעניינים שמיטב המוחות של חיי הלילה מפיקים עבורינו.
אז יאללה, הגיע הזמן להתחיל לספר מה היה מעניין השבוע, ולנסות להעליב כמה שפחות אנשים.

עדי טוכטרמן- מתחיל ולא נגמר


מבחינתי הפינה הזו מיועדת לכולם, מהאמסיז שתפסו מקרופון לראשונה ממש עכשיו- ועד לאלו שצברו לא מעט קילומטרז'. במקרה שלנו, אני חושב שעדי משתייך כנראה לקבוצה הראשונה, או שלפחות כך הוא נשמע.

אני מאוד בעד יצירה ואני חושב שהיום הדרך לעשות מוזיקה היא פשוט ליצור בלי הפסקה, כי קל מאוד לקדם דברים ברשתות החברתיות. אבל כאן יש גם מלכודת ליוצר, מלכודת שלא הייתה קיימת פעם. פעם שירים רבים היו נגנזים- ורק אם ממש אהבת משהו, עשית מאמץ לקדם אותו.

היום אנחנו עדים להרבה יצירות שעדיין לא התבשלו עד הסוף, כמו במקרה של עדי. ליריקה מאוד פשוטה (לפעמים נשמעת אפילו מאולצת), ביט מונוטוני ושאיפה לא ברורה להשמע אפל ואהרדקור. איפה הכיף בנאדם? לדעתי צריך להמשיך ליצור, להבשיל ובעיקר למצוא כמה חברים טובים שידעו לשים ברקסים, לייעץ ולסנן את החומרים שעדיין לא מספיק בשלים. יש כאן התחלה, תעבוד, תשפר ואז תמשיך לפרסם- לא להיפך.

אקט – ברוטל

כמו במקרה של עדי, גם כאן מדובר בחבורה שאני שומע לראשונה, אבל לעומת הקודם כאן נראה שיש מוצר בשל הרבה יותר. באופן דומה, גם כאן הסגנון הוא קצת יותר הארדקוריסטי, אבל האמסיז נשמעים מעולה ואני אפילו אעז ואגיד שהמבטא הרוסי הקליל מוסיף קצת אותנטיות לראפ שנשמע אמין יותר בכעסו.

ביט מאוד פשוט, מזכיר מעט את ההפקות של RZA, ואמיסיז שיושבים עליו היטב ומצליחים למלא אותו בתוכן ובזרימה יפה. יש לדעתי מקום לשפר את הפזמון, אבל אני מניח שמשהו קליט זה לא בדיוק מה שהם רצו ליצור. אחלה קטע ובהחלט שווה האזנה.

איוונטים
אז לא נתקלתי בהרבה שירים חדשים השבוע, אבל אירועים, טפו טפו, לא חסר:

שני – 26.8:

איציק פצצתי בהופעה בנסיך הקטן, ת"א
המנוע שמאחורי חבורת ויקטור ג'קסון במופע חדש. לא ראיתי עדיין, אבל מי שנתקבל בחומרים של החבורה יודע שבטוח מדובר במשהו מקורי ומופרע במיוחד.

רביעי- 28.8:
"Not For Sale" presents – 1 year anniversary X Reebok Classic
אין לי מושג מה בדיוק הולך שם, אבל השילוב של ריבוק ואומני גרפיטי שמציירים על נעליים נשמע לי מעולה.

דין כרמל – מארח את קאשי בהופעה שתרקיד אתכם על הבר
ראשל"צים או גרים בסביבה? הרווחתם. מלבד אחלה חוף, תגלו שהנציג הבלתי רשמי של העיר, הלא הוא "קאשי", מתארח בהופעה של דין כרמל ואני בטוח שהשילוב הזה יצור מופע משובח.

SELEKTA. Run Di Riddim!
הבראקפסט ממשיך לארח את ליין הדאנסול השורף, גם ברביעי הקרוב. אז אם גם אתם חושבים שהראפר הכי טוב הוא בכלל וייבז קארטל, הערב הזה הוא עבורכם.

חמישי 29_8:
CAPAROS B-DAY BASH!!!
הלהקה הכי מגניבה בארץ חוגגת יום הולדת ובטוח שיהיה ערב אגדי, או לפחות "נו פגדי". שווה ללכת.

שישי 30_8:
GIMME LIKKLE ONE DROP
הלבונטין יארח בשישי הקרוב את מיטב הבאסים שמגיעים ארוזים ואולי גם מוברחים מג'מייקה. אז בואו לעוף על קצת דאנסהול סטייל עם מיטב הסאונדים של ציון ומיטב הצ'ונים של הסאונדים..

אסתר רדא בתרבותא יקנעם
גרים ביקנעם? חדשות טובות, חוץ מאחלה נדל"ן, בשישי הקרוב יש לכם אפילו מה לעשות בערב! אסתר ראדה באה לבקר ולכם בת'כלס אין משהו יותר טוב לעשות אז תלכו ותיהנו.

רביעי- חמישי- שישי- שבת

STUSSY X YO! MTV RAPS Pop Up Shop
מבולבלים? לא מצליחים להחליט לאן ללכת בכל ערב? אז זה בדיוק הזמן לסכם בזה שהתדר חוגגים 25 שנים ל- YO! MTV RAPS בחגיגת היפ הופ ואופנה שתתחיל ביום רביעי ותסתיים רק עם כניסת יום ראשון. בין היתר נפגוש שם את מסובבי התקליטים האהובים עלינו כמו מאש, יוגו וולטר, את חברי שבק'ס, נצ'י נץ' ושקל ולקינוח אפילו את אסתר ראדה שתנסה לשוב לכוחותיה אחרי הגיג ביקנעם. אז שריינו לכם את הערב המועדף עליכם.

אז אחרי שנראה שסקרנו הכל מכל פינה ותכננו תוכניות לכל השבוע, נשאר רק לספר לכם שהחלק המורכב בכל הפוסט הזה הוא למצוא את השירים והאירועים שלכם. אז היות ואנחנו ממש עצלנים ואין מי שיפטר אותנו, פשוט שלחו לנו את השירים שלכם ואנחנו נשמח לכתוב עליהם, כי אחרת כנראה שלא נעשה עבודת מחקר מספיק טובה ונפספס המון דברים.

שבוע טוב,

טיון

3

מה שהיה היה

Image

וואו, אני לא זוכר כזו התרגשות מאז 2002, בהיפ-הופ בפארק, או מאז 2001 מחישגוזים בפארק, או מאז 2000 מחישגוזים 2, או מאז ההופעה ההיא באילת או.. או.. או….
כן, הרבה זכרונות ורגשות נוסטלגיים הציפו את סצינת ההיפ-הופ הישראלית בשבוע האחרון, חגיגות ה-18 למאד מאן ניגנו לנו על נימי הנפש, והוציאו (במקרה הטוב) טקסטים מצוינים כמו זה של מתן שרון כאן שהקריאה שלו הזכירה לי ימים עתיקים ויפים יותר, שהיו לפני שקראתי את הטקסט הזה (ברצינות אחי, בשביל בן אדם עם הפרעות קשב חפרת את החיים) ובמקרה הרע את חולצות הפובו מהמאחורה של הארון.

זה הבלוג של מאד מאן, לכן נראה לי ראוי לפתוח את הפוסט הזה בציטוט של מאד מאן (מפרק הסיום של העונה הראשונה יש גם וידיאו, אבל בגלל שאתם ראפרים קשוחים אתם לא תראו אותו): "טדי סיפר לי שביוונית, משמעות המילה נוסטלגיה היא 'כאב מפצע ישן'. זו צביטה בלב שלך, חזקה הרבה יותר מהזיכרון עצמו". ועכשיו בואו נדבר על ערב ההופעות.

צריך לומר שני דברים: הראשון – היה אחלה ערב הופעות. היו תקלות קטנות ורגעים לא ברורים, אבל בסך הכל היה אחלה ערב. בנימה אופטימית זו אני רוצה להגיד גם את הדבר השני:

זין על הנוסטלגיה

חברים, צריך לומר את זה בצורה הכי ברורה: עם כל הכבוד למה שהיה פעם, המצב של ההיפ-הופ הישראלי מעולם לא היה טוב יותר. אמנים משחררים חומרים חדשים על ימין ועל שמאל, האינטרנט ייתר את חברות התקליטים, הקליפים נראים מהוקצעים מתמיד, כמות ההיפ-הופ במועדונים רק עולה וגם המגוון המוזיקלי של החומרים רק הולך ומתרחב. בקיצור, הנוסטלגיה – ותסלחו לי רגע על הקלישאה – גרמה לאנשים להתרפק על העבר במקום להנות מההווה ולהסתכל על העתיד.

הנוסטלגיה גם הציגה את האקט העצוב ביותר (מבחינתי) של הערב. כבר בהופעת ההשקה של פלד עברה בי תחושת אי נוחות בהופעה של שב"ק ס', אבל הפעם זה כבר היה ממש מעציב לראות את נימי, מירו וחמי עולים על הבמה. אולי זו הייתה השעה המאוחרת, אבל משהו באנרגיות פשוט לא עבד (וזה עוד בלי להתייחס לטקסטים שאולי נשמעו מגניב כשהם היו בני 25-27, אבל היום כשהם מסתובבים בסביבות גיל ה-40 נשמעים מביכים, קצת כמו הפדיחות שאבא עשה לכם מול החברים מהכיתה).

בצד הטוב של הדברים צריך לומר שכמות הכשרון שהייתה על הבמה הזו, בערב הזה, לא רואה ממטר שום ערב הופעות שכולם דיברו עליו בערגה לפני כן. ואני חושב שהקהל גם יודע את זה, אז למה כולם הוצפו בנוסטלגיה? כי רצו להרגיש חלק מקהילה. מהמובמנט שהפך את קבוצת האנשים הזו שאוהבת את אותה מוזיקת שוליים למה שנקרא אז 'סצנה'. אבל החלק הזה, הסצנה הזו – ולא משנה כמה הצהרות אהבה ואחדות יפזרו לירון תאני ואלון דה לוקו מהבמה – מת. רוצים להחיות אותו? אחלה, אפשר לנסות, אבל זה לא יקרה מזה שתתרפקו על העבר.

אז פעם הבאה כשיש ערב הופעות כזה, תלכו אליו בשביל מי שמופיע היום, לא בשביל מי שעלה על הבמה ההיא בפארק, ועל הדרך תרימו טלפון לחבר או שניים שאוהבים היפ-הופ ותסבירו לו שהוא צריך לבוא לשמוע את החבר'ה האלה, כי ההיפ הופ הישראלי? הוא ממש לא מה שהוא היה פעם.