0

פלד דופק ח.ר.ק.ו.ת

Image

כמה מסקנות מההופעה של פלד בסאבליים:

1. הקלישאה תמיד מוכיחה את עצמה: אין תחליף לדבר האמיתי. עם כל הכבוד לסימפולים, תכנותים ודי.ג'יי (אור הקטן שעשה עבודה מעולה) אין תחליף ללהקה חיה. פלד גם יודע להשתמש בה כדי להגביר את האנרגיות עד שההופעה יוצאת מתחומי ההיפ-הופ ה'מסורתי'. בסאבליים זה היה פחות משמעותי, אבל כדי להגיע לקהל גדול יותר – זו דחיפה שחשוב לעלות.

2. דיברנו על להקה? יש ראפרים שעובדים טוב יותר בהרכב ויש כאלו שבנויים לסולו, בהופעה הזו ראינו דוגמה אחת מכל סוג – אורטגה, שכל פעם שתשים לידו עוד אמ.סיז יהפוך להיות מפלצת אמיתית, וסאבלימינל – שלא ממש מותיר מקום לאנשים אחרים. ובנימה זו איזה כיף לראות שוב את פלד ואורטגה, החיבור בינהם פשוט אדיר.

3. כמה מילים על סאבלימינל – חייב להתייחס לזה איכשהו – דבר ראשון היה יכול להיות מעניין לשמוע מה סיקסטי ניין (שהגיע עם סאב) חשב על ההופעה. סאבלימינל היה מבסוט, זה היה ניכר בו.

4. בהופעה עצמה לראות את נצ'י ומיד אחריו את סאבלימינל היה קצת כמו לראות את לברון ג'יימס משחק ומיד אחריו את ג'ורדן עולה למשחק ותיקים. מצד אחד המובים עדיין שם. האקס פקטור הזה שהפך אותו לגדול מכולם בזמנו עוד ניכר, אבל ברור שהיום הוא כבר לא באיי-גיים שלו.

5. ועדיין – אחרי כל ההשמצות שרצו עליו מצד הקהל ה'קשה' של ההיפ הופ – מגיע לסאבלימינל כבוד גדול. גם על הנכונות לבוא וגם על היכולת להבין לאן הוא הגיע – הוא הצטרף לביט של 'הוא זכאי' עם שני וורסים מהאהובים ביותר על אותו קהל – הוורס מתהודת זהות והוורס הראשון מ'שאולין לתל אביב' ואחר כך עבר לשני שירים מהאלבום שהעניק לו את סטטוס ה'טוב ביותר' – הפינאלי ותני לי (כשפלד מצטרף אליו עם הוורס שלו מ'שרשראות מזהב', במה שהיה לדעתי החלק החלש ביותר בהופעה) וכמובן – חיבוק חברי עם אורי שוחט, אחרי הדם הרע שזרם בינהם אחרי האלבום האחרון של סאב.

6. לפני המנה העיקרית – יא אללה איזה אמ.סי נהיה מנצ'י. מעבר לסקילז שהיו שם תמיד וממשיכים להתפתח, הנוכחות הבימתית שלו הופכת להיות גדולה על המדינה הזו באמת. קצת כמו סאבלימינל בתפר בין האור מציון והאור והצל.

7. ועכשיו לכוכב השמחה – פלד. יש לבחור הזה דברים שאי אפשר ללמד. היכולת להשתלב טוב בסולו, עם עוד ראפרים, עם להקה, על ביט, באקפלה, לשבור את הפלואו שאתה מכיר מהשירים בעל פה ולהצליח להוריד את הפלואו – בכוונה – מהביט ולהחזיר אותו באותה השורה. ההופעה שהוא דפק בורס השני של 'חרקות' הייתה אדירה ויש לו את האישיות שהולכת על התפר שבין הגאנגסא לילד-של-אמא (שהייתה בקהל) וככה לא להפוך אותה לאבסורדית. יהיה מעניין לראות אם הוא יצליח לשמר ולהמשיך להשקיע בהפקה הנוכחית (שאין לי ספק שהיא יקרה) וגם להמשיך להקליט ולהוציא חומרים חדשים. בשביל פלד – ולמען מי שרוצה לראות את המוזיקה הזו מתפתחת ומתקדמת – אני מקווה שכן.

מודעות פרסומת