2

מה שלוהט, אבל לא באמת. סיכום שבועי גיליון #29.8

hotnews

שלום וברוכים השבים. וואד אפ? אחלוש.

אפתח בהתנצלות – הפוסט הזה כולל אייטם על וטראק של 2 צ'יינז.
וכן, זה לגמרי לגיטימי לחפש פוסט של כותבים אחרים פה בבלוג בגלל זה, אבל אם החלטתם בכל זאת להישאר אז הנה אני מפרט לכם בשמחה (לא.) על מה שעבר במוזיקה הכהה השבוע מעבר לים.

הבהרה: מיילי סיירוס לא שחורה. היא מנסה להיות זונה שחורה, אבל היא לא.

בעיקרון, זאת הכותרת שלי לסכם לכם בקצרה את מה שהלך בסופ"ש האחרון בVMA's. ליידי גאגא לבשה מגש פיצה, ג'סטין טימברלייק החליט שזה לגיטימי להופיע 20 דקות ומיילי סיירוס לבשה קונדום והשתרללה על מר רובין #האשטג_בגדול_אדום_ענק_ט'יק. מיד אחרי שהיא סיימה להזליף עליו ברטולין, 2 צ'יינז וקנדריק דפקו "היוש" והביאו כל אחד את הוורס שלו לקליפ החדש של מר ט'יק. נחשו למי היה בית חזק? רייט. נחשו כמה השיר הזה רע? לא לא..
יותר.

ואפרופו מר 2 צ'יינז. ובכן..הוא עומד להוציא אלבום שני. כלומר, אלבום שני בתור 2 שרשראות ולא "טיטי בוי" (דה פאק עם הניק הזה ניגה?).

בואו נשחק משחק:
הנה העטיפה של האלבום הראשון.

הנה העטיפה של האלבום השני.
מהר, מי מזהה את ההבדלים?

טוב, לפני שאסיים לדבר עליו לנצח (שבוע גג), הנה גם שיר חדש מהאלבום המתקרב ובא שלו. פרגי שם. כנראה בקליפ שיהיה לזה היא תלבש רק בוטוקס.

וזה בעיקרון החדשות הגדולות של השבוע. ועכשיו ל………..
חדשות בקטנה:

  • נחשף הטראק ליסט של האלבום החדש של MMGלא התרגשתי ככה מאז תספורת האישה המוכה של ריאהנה. בחיי.
  • טימבאלנד חשף משהו שקצת מפחיד אותי. וזה לא כי אני ילד קטן והשם של מייקל ג'קסון עלה פה. בקצרה – המפיק המגלומן עומד להיות המפיק של הפרוייקט הבא של מייקל ג'קסון. מעניין מתי יגלו לו שהוא מת כבר כמה שנים.
  • העטיפה לאלבום החדש של דרייק נחשפה. אני לא בטוח אם הוא סטרייט יותר.
  • ואפרופו דרייק, הג'ואיש ניגה הוא אחד מ-2 האומנים שמתארחים בחלק ב' של השטות של ה20/20 של הג'סטין ה-טימברלייק. מי האומן השני? דאטס רייט. סיים ג'יגה.
  • ואאאאאאפרופו ג'יגה – אחרי הקליפ היותר מדי ארוך לPicasso Baby, ממש לפני 3 דקות (זמן סוריה) יצא קליפ חדש להולי שי…סליחה, הולי גרייל. טימברלייק שם גם. שופו.
  • DJ Khaled אוהב לצעוק. זה ידוע. אבל חוץ מזה הוא גם בעל לייבל שמחזיק 2 שמות ששווים יחס. לפעמים. אחד מהם –  Ace hood שהתעורר בבוגאטי חדשה לא מזמן הוציא קליפ חדש עם Meek Mill. זה שווה רק אם עבר עליכם יום רגוע מדי ונחמד כזה נטול כאבי ראש. זה יבטל את כל זה.
  • בעצם, לא בא לי לתת לכם לינק. במקום – אתם לכם לינק לבחור השני שחתום אצל חאלד – מיסטר מאבאדו. הוא מוכשר ובטראק החדש שלו הוא גם מארח את ניקי מינאז'. שזה מקורי.
  • ג'ו באדן הוציא השנה אלבום לא רע בכלל. למרות שהוא ברובו כלל ביטים שנשמעו כמו וואריאציות שונות של I'm on one, הבחור מוכשר. לדעתי לפחות. וב2014 הוא עומד להוציא גם אלבום וגם EP וגם זיין וגם תותח וגם…קיצר. ישמעו ממנו הרבה בשנה הבאה כנראה.
  • Wiz Khalifa ממשיך לשחרר שירים חדשים אחת לשבוע. הנה השבועי. הוא חביב מאוד. גרם לי לרצות להדליק משהו. את עצמי.
  • אמינם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • אהמ
  • אמינם עומד להוציא ב-5 בנובמבר את MMLP2 שאומנם מהכותרת נדמה שללהקת האנסון יש עילה לתביעה אבל לא. זה רק קיצור לMarshall Mathers LP 2. שזה קצת לא טוב לי באוזן. האלבום הראשון היה מופתי, מצויין וללא רבב לדעתי. ואז הניגה הלבן הזה מוציא סינגל ראשון כזה? ביץ' פליז. אל תאכזב.
  • יש לכם 16 דקות? אחלה. אז הנה דוקו קצר (היי, הפרקים של "משיח" כמעט באורך הזה) על חיי הסוואג של קנדריק, וחבריו המוכשרים בדרכים.
  • A$AP MOB, מכירים? זה המשפחת תאקט של A$AP Rockie. ויוצא להם אלבום. ודווקא דיי בקרוב. הרשו לי לצטט את ל. גרינר: "Soooooooo excited"

מיקסטייפ להורדה:

ג'ו השמנמן הוריד כמה סנטרים וכנראה הולך להוריד גם תחתונים במקלחת לאיזה ניגה בכלא שהוא הולך לבלות בו ב4 החודשים הבאים בגלל שעשה קצת קובי פרץ למס הכנסה בארה"ב. אבל בשביל ה4 אנשים שעדיין מקשיבים לשיט החדש שלו – הוא הוציא את Darkside 3. משהו שהתחיל כאלבום פח, עבר למיקסטייפ סולידי ו..תשמעו, המיקסטייפ הזה דווקא מאגד ביטים דיי קטלניים. הראפ פח. אבל הביטים . אוף. למה אי אפשר לחיות בעולם מושלם למה? תורידו.

והנה קליפ גם לאינטרו.

ונקנח בקליפ מאכזב:

סנופי האריה הוציא אלבום שנכתב כתוצאה מעישון יתר. זה מילא. אבל להוציא קליפ שאתה לבוש בלבן ורק מחייך בצורה ממש קריפית ובני המשפחה שלך מקיפים אותך?

וואט אין דה actual פאק נסגר איתך, קאלווין? תראה את עצמך לסנופי של 1992. היית הורג את עצמך ומוכן לשבת בכלא על זה מרצון.

תתבייש. ועכשיו אחרי הבאז החיובי, הנה..תצפו. זה גיי.

אני בחוץ,

ביוש.

2

לה פאמיליות

hiphop

בעוד שהדבר הכי קרוב שהיה לנו כאן להרכב היפ הופ עם מספר טאלנטים היה "משפחת תאקט" (ועם ה"ארכיון" וה"רביעיה הפותחת" סליחה), בארה"ב נדמה שהרכבים כאלה צצים בשנים האחרונות כמו מים.

MMG של ריק רוס, Young Money של ליל ווין (שאני מוכן לתרום 50 סנט למי שיכתוב פה בתגובות בשלוף שמות של לפחות 2 טראקים מקריירת הסולו של חברי ההרכב שהם לא ניקי, דרייק וטייגה), G.O.O..D music של קנייה ווסט, Hustle Gang של טי איי, Strange Music של טק ניין והתוספת הטרייה לעולם ההרכבי לייבלים – Rich Gang של בירדמן (שאפילו הוא לא יודע מי בפועל חלק מההרכב הזה) הן כמה דוגמאות פופלאריות מהשנים האחרונות.

המשותף לכולם הוא שבשלב כזה או אחר, היה נדמה ש-2 צ'יינז היה חלק בכל אחד מהם, אבל לא רק. המשותף הוא שכולם הרכבי לייבלים שבראשם עומדים ראפרים שהרימו עצמם לרמת הGodfather, לפעמים בצדק ולרוב ממש לא (אהמ ריק רוס) ותחת הלייבל שלהם הם מכירים לעולם את הדור הבא של ההיפ הופ. נושאי הלפיד אם תרצו.

יש להרכבי הלייבלים האלה יתרונות וחסרונות.

היתרונות ברורים – יותר מוזיקה שיוצאת בתדירות יותר גבוהה
החסרונות ברורים לא פחות – יותר מוזיקה שיוצאת בתדירות יותר גבוהה

וכאן צריך לבחון את כל העניין מכמה זוויות :הבשורה והאם השלם גדול מסך חלקיו? לגבי הזווית האחרונה, התשובה היא לא. ממש לא.
Young money הם דוגמא קלאסית – הרכב שכולל (או כלל) כמעט עשרה טאלנטים של הלייבל של ליל וויין ולרוב המוחלט אין שמץ של מושג מי זה גודה גודה למשל,אבל היי, מי פה לא מכיר את דרייק?

נדמה שככל שההרכב גדול יותר, ככה מספר המוכשרים והבולטים בו קטן יותר. 3-4 מוכשרים, והשאר פילרים שנשמעים כמו מיליון אחרים.
הבשורה גם לא מביאה חדשות טובות לכל התבנית הזאת. נדירים הם האומנים שמביאים איזשהו וייב שונה. אלה שכן מצליחים כבר בלי הרוח הגבית של הלייבל, נשמעים בכמה רמות טוב יותר מאומני הפילר (שככה אכנה אותם מעתה ועד עולם) והפער גדל אפילו יותר. אבל לפעמים יש גם בשורה.

rick-ross-sign-dmx-to-maybach-label

עושים את זה אחרת

אז מי מהרכבי הלייבלים הכי קרוב ללהביא את הבשורה בעיניי? ביצ'ז אנד ג'נטלמן, ווי האב אה ווינר. הביאו את המייבאך!

רוס איגד לעצמו לדעתי את החבורה הכי מוכשרת מכל שאר הרכבי הלייבלים. Wale, Meek Mill, Stalley רוכבים בצורה הנכונה ביותר על הביטים שרוס מלקט להם. ואפשר להגיד על אופיסר ריקי הרבה דברים, אבל ביטים הוא יודע לבחור לרוב. והם? מביאים בעיני משהו טרי.

ראשית, הם לא מתאמצים להישמע כמו מישהו אחר. זה אולי יוצא להם מדי פעם, אבל אתם יודעים איך זה…"השראה". וכן, לפעמים הם מעצבנים (מיק מיל חייב להוציא את הטמפון מהתחת בהרבה מהטראקים שלו), לפעמים הם חוזרים על עצמם הרבה יותר מדי (בעיקר לאחרונה) אבל היי, לפחות אף אחד מהם לא מעיז ברוב חוצפתו לקרוא B.I.G לפני הוורס הבינוני נמוך שלו (מיסטר Big Sean). וכל אלבום סולו שלהם בנפרד (או במקרה של Wale, האלבום השני שלו כראפר והראשון תחת הלייבל) מצליח להעביר את הסגנון של כל אחד.

טוב או לא, זה פחות משנה (ובואו רגע נתעלם שבטראק הפותח באלבום האחרון של MMG, הוורסים של כולם היו לא רעים בכלל ואז הגיע קנדריק. או כן, ואז הגיע קנדריק). העיקר שיש הבדל בינהם. ואותו הבדל, הוא העיקר בהרכבי הלייבלים לדעתי.

הצל לא נשמע כמו סאבלימינל שלא נשמע כמו שי360 שלא נשמע כמו בוסקילז. זה מה שהעיף אותי בזמנו באלבום ש(סלח לי אבי כי חטאתי)אני עדיין נהנה לחזור אליו אחת לכמה שנים ועדיין מוצא את עצמי נהנה ממנו כמו הבתול עם הסנדלים וגרביים שפעם הייתי.

הזמנים השתנו

יש הרבה שממהרים להספיד את ההיפ הופ בארה"ב. גם נאס היה אחד מהם ב2004.
ועדיין, הזמנים השתנו, בעוד שהמלחמות בין האיסט קוסט לווסט קוסט נעלמו עם הניינטיז, נדמה שכמה גנרלים בעולם הזה מגייסים לעצמם עוד ועוד חיילים. זה לא משנה אם הם לא באמת יודעים לירוק (גט איט? גט איט??), יש מלחמה באופק. וכשדור החיילים החדש לאו דווקא הגיע למיקרופון אחרי חוויות בפינת הרחוב, המלחמה שלהם הופכת לקריטית אפילו יותר, המלחמה על איך לספר סיפור. כי בינינו, That's what this game is all about, לא?

וכן, זאת המלחמה שלהם ורק שלהם. אנחנו רק סובלים מהצד. וכשאחד אחד הם יעלו לבמה להתמודד מול האוייב הגדול ביותר שלהם – מבחן הזמן, גם הם יודעים מצויין שבמלחמה הזאת יהיו הרבה יותר מדי חללים.

ועכשיו תמצאו את ההבדלים בעצמכם -ביטבליוגרפיה: