4

מה שלוהט, אבל לא באמת. סיכום שבועי. גיליון #22.8

hotnews

כן, אז המחסום היצירתי משבוע שעבר? הפך רשמית לפינה השבועית הזאת. אני מקווה שאתם חיים עם זה בשלווה כמוני.

אם כך, אתם פה כדי לדעת מה היה בעולם המוזיקה השחורה שבגולה השבוע, וגם אני.

…אה, אני זה שמספר. אוקיי.
אז ככה:

ביץ' דונט קיל מאיי ווייב

"ביץ', אף אחד לא יכול באמת".
– אני לקנדריק.

ההייפ (המוצדק-כל-עוד-זה-יפסיק-עד-סוף-השבוע-הזה) על הבית של קנדריק מסרב להיעלם. טובי וגדולי האיסט והווסט הגיבו לעניין בוורסים משלהם או בדרך החדשה שלהם לעשות ראפ – טוויטר. האתר של תחנת הרדיו הניו יורקית Hot97 החליט לבדוק (בקטע של מחקר וכאלה) איך הניים דרופינג של קנדריק עזר לכל אלה שהוזכרו בטראק המדובר ולהלן קצת סטטיסטיקות. ובאמת שהייתי מת לפרט על העניין הזה יותר אבל אחרי מה שכתב מתן שרון, קטונתי.

(פי אס – אני טוקבקיסט מס' 2 שם).

בינוני וסביר שון – גרסת המספרים

בהמשך לקנדריק, הקינג אוף ניו יורק שמגיע מקומפטון בכלל כידוע התארח בטראק של ביג שון. מאז, האלבום הודלף, וספויילר אלרט – הוא בינוני וסביר (הטראק עם נאז וקיד קאדי קצת מאזן את העניין לטובה בכל זאת) ו…והטראק עם קנדריק נשאר בחוץ כי המנג'מנט של הניגה לא הסדירו את עניין זכויות היוצרים על הסמפל שעל הביט. ביץ' אס קווירז. באמת.

קיצר, תהיתם פעם כמה פעמים ביג שון מדבר על סקס באלבום שלו? או כמה פעמים הוא מזכיר את קנייה ווסט במהלך האלבום?

תהיתם. אני יודע שתהיתם.

אז הנה לכם מידע נומ..נומרי? נומרלי? איך אומרים את זה כוסו%#. קיצר, כנסו ותבינו. ואתם מוזמנים להוריד או לקנות חלילה את האלבום כמובן ואם בא לכם טעימה ממנו, אז הנה קליפ שיצא לאחד השירים.
מומלץ במיוחד לחולים אפילפטיים.

חדשות בקטנה

  • דאבל M ג'יזס איזה חרא מוזיקה – Meek Mill הוציא קליפ חדש, במקביל ריק רוס משחרר טעימה ראשונה ובבעעע לאלבום תאקט אולסטארז מס' 3 שלו. בטראק הרע הזה מתארחים גם Trina, Yo Gotti וGunplay. מבטיח לא לכעוס אם לא תקשיבו. אה..רגע רגע, גם זה..נו, מה קוראים אותו, זה שנשמע כמו שילוב של אשר וניו..אה,  Omarion גם חתום אצל ריקי, אז הוא גם הוציא סינגל. מארח שם את Fabolous וPusha T.
  • Just Blaze, זוכרים? מפיק נהדר ומשובח וכאלה. Baauer מכירים? לא? 5 מילים לי אליכם: And Do the Harlem Shake. מכירים? יופי. החליטו לשתף פעולה. למה? אני לא יודע, באמת. כאילו, אולי עברו שם בארה"ב לחומרים חדשים, לא..לא יודע. איפה הייתי? אה. קיצר, יצרו איזה ביט שמזכיר את הארלם שיט הזה והוסיפו לו עוד כמה אלמנטים שכנראה גרמו למייג'ור לייזר להתקשר לעו"ד היהודי שלהם ולהתעניין ב"האם ניתן לתבוע זכויות יוצרים על סאונדים שזרקנו לפח אבל בכל מקרה מישהו אחר השתמש בהם". בכל אופן, בלייז ובאאאואאעערר הזה הוסיפו חטא על פשע וביקשו מג'ייזי שיגיד משהו למיקרופון רגע. ואז לקחו את המשפט וחצי הזה ושיכפלו אותו הרבה יותר מדי פעמים והוציאו קליפ מרשים ולא קשור בכלל לשיר כקינוח. וואו. זה כל כך לא חדשות בקטנה. מתנצל.
  • Goodie Mob הוציא קליפ רשמי לסינגל שלהם מהאלבום ש(הודלף אתמול)עומד לצאת ב27 באוגוסט. אני אוהב אותם. וג'אנל מונאו גם מתארחת שם. וגם אותה אני אוהב אז מדובר פה בריכוז דיי גדול של דברים חיוביים. צ'ק איט.
  • ואפרופו היא, היא גם בדרך לאלבום חדש ושני במספר, אז היא מרשה לעצמה לשחרר סינגל נוסף מתוכו, והפעם בניגוד לקטעים המוזרים שלה עם אריקה באדו, יש רק מוזיקה והיא עם מיגל שהוא גם תותח, גם זיין וגם קרוי על שם המנקה של פי דידי.
  • DJ Khaled תכף מוציא עוד אלבום שבו הוא צורח את השם שלו בתחילת כל שיר אז הנה לכם סרטון מאחורי הקלעים של הצילומים לקליפ לסינגל השני שמארח את Future, ניקי מינאז' וריק רוס, מתוך האלבום עם השם מעורר ההשראה וההזדהות Suffering From Success. עכשיו בוא נראה אותך גבר אומר את זה לאחיך הפלסטיניים.
  • אמינם התקאמבק עם סינגל שקשור למשחק המחשב Call of duty. מי לייקי. את הסינגל, לא את המשחק. לא לאלימות וזה.
  • אתם יודעים את מי עוד אני אוהב? את M.I.A. למה אני אוהב אותה? היא חטפה ג'ננה על חברת התקליטים שלה שכל הזמן דוחה את האלבום שלה (זוכרים מתי יצא הסינגל הרשמי מתוך האלבום הזה Bad Girls? בדיוק) והודיעה להם שאימא שלהם פרוצה ושהיא הולכת להדליף את האלבום לבד. אז הם הרגיעו לה את הקארי שעלה למוח ואמרו לה משהו בסגנון "טוב טוב, בסדר..נובמבר זורם? אחלה. תחתמי פה פה ופה" והנה עוד סינגל מהאלבום. איזה יופי שכולם יצאו מורווחים מהעניין חוץ ממנה?
  • Wiz Khalifa גם הוציא סינגל. אני לא יודע לאן הסינגל הזה שייך. לאלבום העתידי שלו או לאיזה מיקסטייפ. אני מניח שגם הוא לא.
  • דה וויקאנד עומד להוציא אלבום בכורה. אז מה אם הוא מגיע אחרי טרילוגיית מיקסטייפים שיצאו כאלבומים רשמיים לכל דבר, למה אתם באים פה בקטנות? אה? הנה מה שצריך לדעת על העניין – רשימת שירים, וסנונית (חיחי) ראשונה בצורת שת"פ עם דרייק.
  • אפרופו דרייקוש, דחה את יציאת האלבום בשבוע היהודון. פחח, כי זה מה שיעצור אותו מלדלוף, נגיד, מחרתיים..או משהו כזה. יוצא בשבוע האחרון של ספטמבר עכשיו. תתאפקו.

עד כאן החדשות לפוסט זה. וכעת, עוד הורדות:

מיקסטייפים 

  • במסגרת מאמציי העילאים והלא מתנשאים לקדם לאוזנייכם כל ראפרית שהיא לא ניקי מינאז, הכירו את Rapsody. כלומר, אני מקווה שאתם כבר מכירים אותה. אם לא, בושו. הנה מיקסטייפ ראשון (בקטע המיינסטרימי) שלה.
  • Dizzy Wright, הדבר הכי טוב שיצא מלאס ווגאס פרט ל25 דולר שהרווחתי שם באיזה קזינו הוציא מיקסטייפ דיי פצצה, האזינו.
  • ועוד בחור צעיר בשם Trinidad James הפציץ. בכלל, זה אחלה ניק זה, נשמע כמו מקום שהייתי רוצה שיגישו לי בו קאווה וזין.
  • וגם Young Jeezy וכמה חברים עשו דבר דומה רק פחות טוב
  • וגם Vado. מי? לא יודע. אבל יש שם כמה שמות גדולים שמתארחים אז הוא בטח שווה שמיעה

הקליפ השבועי

הרשו לי להיות איש של בשורה בסופ"ש המתקרב ובא הזה. אני סוף סוף יודע מי באמת באמת חתום בRichGang של בירדמן. קוראים לו Detail ולא רק שהוא שחור, הוא גם יודע לנגן על פסנתר. ושימו לב, לעשות ראפ במקביל. כמובן שאין קליפ בלי Future בשנת 2013 ולכן גם הוא פה. למתקדמים ממש – אפשר יהיה לשמוע לקראת סוף הקליפ בכמה ניקי מינאז' מעריכה את עלות הפות שלה. ועכשיו רק תסבירו לי למה להוציא קליפ לאינטרו של טראק אחר, כי זה מה שזה ואני אוכל לישון בשקט.

סתם, אני אוכל לישון בשקט מיד אחרי שאסיים לתייג פה למטה את כל עולם ההיפ הופ.

כמו כן, הצלחתי להעביר פוסט שלם שעוסק במה שקרה השבוע מבלי לציין את מר "2 שרשראות".

ווהו. שבוע טוב! כל טוב! חיים נפלאים!!

אה שיט.

 

0

חלום או סיוט? Meek Mill חולם בגדול

Meek-Mill

מה שבטוח, בתור ילד, מיק מיל לא ישן טוב בלילות.

טרילוגיית המיקסטייפים Dreamchasers, והאלבום Dreams and Nightmares מסבירים למה.

כמו כל צעיר שחור ושאפתן אחר, מיק מיל גדל מהשכונות הקשות, ילד שגדל בשיכון מפילדלפיה ומאבד את אביו בגיל 5 אחרי שנורה למוות, לא יגדל להיות חתן פרס נובל. סתם תחושת בטן. רוברט וויליאמס הצעיר – מיק מיל, צריך כסף, הוא צריך כבוד מהשכונה, הוא צריך נשק. בכל זאת שיכון בפילי הוא לא מוזיאון המדע.

אתם מכירים את הסיפור, מתחילים לסחור קצת בפינות של השכונה, קונים אקדח, מאבדים חבר, נשבעים לנקום, מוציאים מיקסטייפ של ראפ – שגרת חיים רגילה של גבר שחור וצעיר ממשפחת מצוקה.

ואז מגלים אותך. חשבתם שזה הטוויסט? לא הפעם, מכיוון ששמענו את הסיפור הזה עם ראפרים/גנגסטרים כמה פעמים, לא משהו חדש. אבל מה שמוזר הוא, שנראה שמיק מיל, מתעקש לבעוט בדלי שהוא ממלא לעצמו בעזרת עבודה קשה.

מיק גרם להרבה אנשים להרים גבה, אמנם הפוזה הכמעט יחידה שלו בתמונות שהוא מעלה לאינסטגרם(כמעט 1.8 מיליון עוקבים, מה הם מחפשים שם?) זה עם אצבע לשמיים, אבל מיק הספיק כבר לעצבן את אלוהים, או את נציגיו בעולם(ככה הם טוענים לפחות) – הכנסייה.

Day 9 priest with cool shades

בשם ישו. יו-יו!

"אמן" הוא הסינגל הראשון של מיק מאלבום הבכורה שלו "חלומות וסיוטים".

הקונספט של השיר ברור, מיק מארח את דרייק וביחד הם מודים להוא שלמעלה על כל הכסף, הבחורות, המכוניות, והעובדה שהם הצליחו. ההוק של הסינגל הוא בסגנון הנאומים בכנסייה, הכומר, או במקרה שלנו מיק, מודה לאלוהים על זה ש"יש באד ביצ'ס בבניין" ויענו כל הקהל אמן. ממש יצירה מוסיקלית.

אז מה כן מעניין במיק מיל שהביא אותי לכתוב עליו?

הילד רעב, רעב לכסף, רעב להצלחה, רעב לפרסום, רעב לנקמה, ורעב למוזיקה. וגם אם העובדה שהילד רוצה עוד מכונית בחנייה הרבה יותר מאשר גראמי, עדיין זה גורם לך לכבד אותו. כמו שאמר פעם המשורר הלאומי יוסף גיספן באחד מלהיטיו : "רואה אותה בחלום המתוק,רוצה אותה אך האופק רחוק". מיק חלם על זה, הוא ראה את זה בחלום כל לילה, את ההצלחה, את הכסף, את הפרסום. ככה הוא מעיד באינטרו של האלבום. מזכיר לי שורה משיר מפורסם מאוד בהיפ הופ, איך זה הולך שם? "It was all a dream". יש שיגידו שחצנות, אני אומר, לילד יש חלום.

Meek-Mill-roc4life

כל כך הרבה שרשראות. על מה הם באות לפצות?

כן חלום, שוב חזרנו למוטיב הזה, אז אם עד שT.I. גילה את מיק ב2008 אלו היו סיוטים שבהם אמהות של חברים קרעו את הלב בבכי על הילדים שנפלו, כשמיק חתם ב Grand Hustle Records הסיוטים הפכו לחלומות.

כמובן שבדרך הגבר הצעיר, השחור, והכועס הספיק לבעוט בדלי הזה בדמות מעצר על אחזקת נשק וסמים, והפרה חוזרת ונשנית של תנאי המעצר שלו, שגרמו לזה שT.I. נאלץ לבעוט אותו החוצה בלי אלבום. אבל החלומות חזרו ללילות ולימים של מיק כשריק רוס – ההוא שנראה כאילו לאבא שלו יש מכרה זהב – החתים את מיק ב- Maybach Music Group.

הבעיה, שעם רעב לא הולכים למכולת. בעצם כן הולכים, אבל צריך לדעת גם לתת קבלות. ומיק סיפק אותם באלבום הבכורה שלו. אומנם, נכון, הנושאים צפויים, ואין פה חידוש מוזיקלי גדול. אבל, הביטים מהודקים, השילוב של הפסנתר הדרמטי עושה את שלו. מיק מראה יכולות לשון מאוד טובות, הפלואו שלו מעולה, הליריקס שלו אמנם לא מחדש, אבל המשחקי מילים שלו מעולים.

1351580918_1418623246040e65374464c0e4df032c

עם זה גם לא הולכים למכולת. עם זה נוסעים בסטייל למכולת.

ויותר מכל, נראה שלמיק יש משהו שאין אצל הרבה אמסיז אחרים. בעוד שלרוב הראפרים יש גוון קול דומה ומנעד קולי מוגבל, מיק עושה את זה ביג טיים. הגוון הקולי שלו נהדר, הוא מסוגל להוציא מהגרון היפ הופ שנשמע – תחזיקו חזק – דרמטי.

כמו אצל ליל וויאן, יש שיאהבו, ויש שיגידו שלמיק תקוע משהו בישבן. עדיין, הקול הזה גורם לו להתבלט, בין אם זה לטובה ובין אם לא.שימו אוזן על הקטעים In God We Trust והקטע שמיק מתעצבן באינטרו של האלבום, אתם תבינו על מה אני מדבר.

ב Tony Story (Pt. 2) מיק מראה גם את יכולות הסטורי טלינג שלו, הפקה שמעבירה וויב של שכונה בלילה חורפי (סאמפל של ניגוב מגבים! גאונות!). מיק ממשיך את הסיפור מהמיקסטייפ הקודם שלו, בלי סופיילרים, מישהו מת בסוף.

Tony Story Part. 1

הקול הדרמטי, ההפקות עם הקלידים הדרמטיים, העט של מיק שמביא את מה שהוא רואה בשפה פשוטה לדף גורמים לו לתאר את המציאות של השכונה בצורה שמרגישה אוטנטית, אמיתית, בשונה לתחושה הסינטטית של הסיפורי שכונה שקיימים היום בשוק ההיפ הופ.

זה בדיוק מה שגרם לאחד הראפרים שתיארו את המציאות של השכונה בצורה הטובה ביותר – נאז – לפרגן למיק מפה ועד פילדלפיה, ואפילו להתארח אצלו באלבום הבכורה.

הדרך של האריה הצעיר הזאת נראית בטוחה, עם מכונית בגינה שהשווי שלה הוא כמו התקציב של מדינה קטנה, מיק לא צריך להתעסק יותר מדיי במכירות, אלא באיך המוסיקה שלו תשמע. עוד קצת עבודה על הליריקס, על הגיוון, על היציאה מהנישה של השילוש הקדוש – כסף, נשים, ומכוניות, ובעיקר עבודה על חיבור הברגים בראש למקום הנכון, ואנחנו נראה ונשמע פה ראפר שכיף, וגם מסקרן לשמוע. האלבום החדש בחוץ עוד חודש, נראה מה צופן העתיד, האם זה יהיה חלום, או דווקא סיוט? את זה כמו בתמונות של מיק עם האצבע למעלה, רק אלוהים יודע.

ראו עוד, רוב האלבום ביוטיוב, בצ'אנל של מיק מיל.

0

"איכזבתי את נאז" – כנות נדירה בהיפ הופ

jcole

קול. היפ הופ כנה.

דמיינו לעצמכם את ההרגשה: האליל שלכם, כוכב הילדות שלכם, מישהו שרק חלמתם לפגוש, רואה אותכם ואומר לכם שהוא מעריץ שלכם, איזו הרגשה אהה? ועכשיו תתארו לכם שכל מה שמניע אותכם בליצור הוא הרצון להרשים את האליל שלכם.

ואז, אחרי שהשקעתם עבודה קשה על היצירה שלכם, ישבתם עליה ימים ולילות – הוא חושב שהיא חרא. כיף לא?
ככה הרגיש ג'יי קול, אחד הראפרים המבטיחים שקיימים היום כשנאז שמע את הסינגל שלו Work Out מהאלבום הראשון של קול.

תנו לי לספר לכם את הסיפור:
השנה היא 2010, קול כבר הוציא 2 מיקסטייפ שקיבלו ביקורות מעולות, והצליחו להגיע להרבה אוזניים.
הבאזז סביב קטח והאלבום המתקרב(Cole World: The Sideline Story) היה בשיאו, במשך יותר משנה קול נותן ראיונות לגבי האלבום המתקרב, וכולם רק מחכים לשחרור.
אחרי שבמשך שנה קול מדבר על האלבום, הוא מבין שאין לו באמת משהו לשחרר לרדיו, אין לו להיט, סינגל שיתפוס את המאזינים בהאזנה הראשונה ויגרום להרבה אוזניים לשמוע ת'אלבום. קול פוחד שרוק ניישן הלייבל של החבר ג'יי זי לא יוציא את Cole World: The Sideline Story החוצה, בגלל שאין לו סינגל לרדיו.
אז קול נכנס לאולפן ובעזרת קנייה ווסט ומוציא את Work Out, שיר עם גוון מיינסטרימי שאפשר להריח מקילומטרים.
הבעיה שגם נאז הריח את זה, ואמר לNo ID – המפיק של נאז והמנטור של קול – שהוא מאוכזב מקול. נאז התאכזב מהעובדה שקול כיוון לרדיו במקום להתעסק במוזיקה, במקום להתעסק בעשייה עצמה.
וזה פגע בקול כמו בעיטה בבטן, למרות שהשיר הצליח מאוד ברמה המסחרית, ונחשב גם בעיני המבקרים לשיר מיינסטרים איכותי, עדיין העובדה שנאז התאכזב מקול שבחר "לעשות מוזיקה בשביל, ולא לעשות מוזיקה כי", גרמה לקול לחזור לאולפן.
קול שוב באולפן בקליפורניה והוא יוצר את Let Nas Down. כמו שהבנתם משם השיר, השיר מדבר בעיקר על העובדה שקול איכזב את נאז עם המקרה של Work Out. קול מתחרט ולא מצליח לתפוס איך הוא הצליח לאכזב את אחד האלילים שלו, ראפר שהוא "תלה את הליריקס שלו על הקיר".
מהאינטרו שמסומפל מ Nas Is Like ועד הבית האחרון, על כל השיר כתוב הערצה ואהבה לז'אנר ולנאז במיוחד, לכן האכזבה של קול, הייתה כל כך גדולה.

חשבתם שזה יגמר כאן? לא במשולש האהבה של נאז, קול, וההיפ הופ.
3 ימים אחרי שקול מסיים את המיקס על Let Nas Down הוא בנמל התעופה של יוסטון, שהיא בערך הפתח תקווה של אמריקה מבחינת החור-שכוח-אל שקיים.

קול מתיישב במחלקה ראשונה, מתכנן להירדם, ופתאום, כיסא מאחוריו יושב מי אם לא – נאז. קול פגש את נאז רק פעם אחת לפני, אז בהתרגשות של מעריץ גדול קול פונה אליו, ומשמיע לו את השיר החדש – Let Nas Down.
נאז כמובן מתאהב במעריץ/ראפר שיושב מולו, ובשיר סגידה/פולחן רוחני שקול יצר בשבילו ומבקש את הביט. בשלב הזה קול לא יודע עדיין למה.
ב18 ליוני משחרר קול את האלבום השני שלו Born Sinner ובתוכו הטראק Let Nas Down.
22 ליוני, נאז מצייץ בטוויטר שלו את הציוצים הבאים ורומז על מה שצפוי בהמשך.

Made Nas Proud

נאז מפרגן בטוויטר

ב24 ליוני נאז מפרסם במפתיע את הרמיקס שלו לשיר של קול. הרמיקס שנקרא Made Nas Proud הופך ללהיט ויראלי, נאז פשוט עולה על הביט של קול, עם ההוק של קול בהתחלה ומסביר בו לקול למה הוא לא התאכזב מקול, אלא דווקא התרשם, והתלהב מהמוזיקה שהוא עושה.
שיא השיר מגיע בסוף, כשנאז מעביר את הלפיד לקול, עם השורות הבאות:
How that sound, here the crown, pass it to ya, like nothing, Nigga You ain't let Nas down. מרגש. ובעיקר כנה, מה שנדיר לראות בשנים האחרונות בז'אנר הזה.

ג'יי קול ונאז מזכירים לי ולכם, למה אנחנו בדיוק אוהבים את הז'אנר הזה, לפעמים מתאכזבים, ולפעמים שמחים. מה שבאמת חשבו הוא שההיפ הופ בא לבטא את מה שיושב על הלב, מהלב של קול, ומהלב של נאז.
פיס אנד לאב, גוני.

 

0

ביקורת אלבום: J.Cole – Born Sinner

על גאווה ואלבום קודם

אחרי אלבום בכורה מאכזב מוציא ג'יי קול, שכבר סומן כממשיך דרכם של ג'יי זי ונאס, אלבום ברמה שראויה למעמד.

J.Cole – Born Sinner

יש לי משהו עצוב בעיניים?

ג'יי קול סומן כג'יי זי הבא. זה לא רק בגלל השם שמזכיר את הראפר המפורסם, קול הוא למעשה האמן הראשון שהוחתם בלייבל של ג'יי זי והבטחה ענקית בעיני כל חובבי המוזיקה השחורה בהיותו ראפר אינטילגנט עם נקודת מבט ביקורתית וכשרון רב שנע בין יכולות הפקה לכתיבה מורכבת. רק שעם כל ההבטחה, כשהוציא קול את אלבום הבכורה שלו, "Cole World: The Sideline Story", הוא זכה לתגובות פושרות ולא יותר.

זה היה מוצדק. האלבום ההוא לא הראה כלום ממה שנרמז בכל ההבטחות והשאיר סימני שאלה רבים על היכולת של ג'יי זי לזהות להיט ולא רק לייצר אחד. קול מצידו נתקל לראשונה בתגובות לא מעודדות ואכל את הלב. אלבום בכורה כושל הוא לא דבר שאי אפשר להתמודד איתו, אבל אחרי שכל כך הרבה אנשים בנו עליו כמציל הז'אנר, הוא קרס תחת הצפיות ועכשיו הוא צריך לעמוד מולם ועוד להוציא אלבום שני. איך עושים דבר שכזה?

ההצלחה של אלבומו השני מצויה בתשובה הכנה שנתן קול לשאלה ההיא. הוא עשה מה שראפר טוב אמור לעשות – כתב על מה שהוא יודע. האלבום "Born Sinner" בוחן את הלחצים שעבר קול בתקופה הזו, האכזבות, התהילה והנפילה מנקודת מבט פנימית וחיצונית כאחד. קול מצליח לייצר אלבום ראפ בעל רעיונות מעניינים על טוב ורע, גן עדן וגיהנום, דת ואקדמיה, כל זה באמצעות בחינת הכשלון הקודם שלו והפחדים שבעקבותיו.

זה הוא אינו הנושא היחידי, אבל הוא ניצב כקול שני גם כשג'יי מדבר על נושאים אחרים. קשיי המערכת הזוגית מבעבעים בהרבה עם הלחץ שברקע, הכסף שהוא מקבל מבלבל אותו עוד יותר יחד עם תחושת האשמה שהוא לא זכאי לו וכל מילה שיוצאת לו מהפה משתקפת באופן מעט אחר בהתחשב באלבום ההוא. הדבר היפיפה הוא שמאלבום אחד בינוני הוא הצליח לסחוט אלבום שני מצויין, בוגר ואינטרוספקטיבי.

אפשר לראות את זה באופן מובהק בשיר הטוב באלבום, Let Nas Down. בשיר הכן עד מבוכה מספר קול על הרגע שבו נאס, עוד כוכב היפ הופ מהדרג הראשון וגיבור אמיתי של ג'יי קול, שמע את אחד מהשירים מהאלבום הקודם. נאס, מתברר, התאכזב מהשיר. גם לו היו צפיות מקול וגם הוא הופתע מהתוצאה הבינונית.

רק שקול לקח את הרגע הזה, הרגע שבו הוא איכזב את הגיבור שלו, והפך אותו לאחד השירים המלהיבים שיצר בו הוא מספר על הטלטלה הרגשית שהוא עצמו עבר ברגע שגילה את תגובתו של נאס. האלבום המצוין הזה לא איכזב את נאס. נאס הוציא בתגובה רימיקס לשיר והכריז שהוא גאה בג'יי קול. לפי המכירות של האלבום, שאגב ניצחו גם את קנייה ווסט, גם ג'יי זי גאה. לפי איך שהאלבום נשמע, נדמה שגם ג'יי קול סוף סוף גאה ביצירה שלו.

להמשיך לקרוא