יו דוג: האלבום "דוגיסטייל" חוגג 20

SnoopDoggyDoggDoggystyleאתמול, בדיוק לפני 20 שנה, יצא לאוויר העולם אלבום המופת Doggysytle, אלבום הבכורה של מר קלווין קורדוזר ברודוס ג'וניור, הלא הוא סנופ דוג. אלבום זה, בו 19 רצועות, הוא אחד מאלבומי ההיפ הופ הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים. אז מה כל כך מיוחד באלבום הזה, שמשפיע על עולם ההיפ הופ העכשוי, גם אחרי 20 שנה?

ברוכים הבאים לעולם מגניב יותר

האלבום Doggystyle, שרבים רואים בו כמהשך הישיר של האלבום "כרוניק" של דרה משנת 92,  משלב בתוכו עולם צבעוני, משעשע, קשוח ובעיקר אישי, שמספר "סיפורי רחוב" שונים בהם משולבים יחד מציאות יום יומית אל צד פנטזיה מוחלטת, בערבוביה מושלמת של פ'אנק, חריזה והגשה. בעולם של סנופ הצעיר, הפושעים הם הגיבורים של השכונה, הנשים הן האויבות, היריבים הם חתלתולי רחוב פוחזים וסנופ הוא כלבלב צעיר שאוהב להשתולל בלי הגבלה, בדרכו לקטוף את כתר "הטופ דוג" של השכונה.

השיזניט: חלילים מעולם לא נשמעו מגניב יותר

האלבום משמש עבור המאזינים כרטיס כניסה אל לב עולמו של סנופ, על כל רבדיו השונים. כבר מהפתיחה אפשר להבין את העולם בו סנופ חי, או מדמיין שהוא חי. בחורה מפנקת אותו באמבטיה, החבר'ה קופצים לחגוג והעישונים מככבים, כל זה על סימפול פ'אנקי במיוחד של קרטיס מייפילד האגדי. מאותה הנקודה מתחילות להן 50 דקות ושלושים שניות של האדרה עצמית, שובניזם טהור, סימפולים של גדולי הרכבי הפ'אנק והסול, הסבר מפורט על המציאות הקשה בשכונות מנקודת מבטו של המנצח- ואפילו תמימות נעורים. בתור נער צעיר, אין עולם בו רצית להיות יותר מעולמו של סנופ דוג.

כוכב חדש, סמפולים ישנים

אנסה לא להתעכב על השירים השונים, כי מבחינתי כל שיר ושיר הוא עולם בפני עצמו שליווה אותה בנקודות שונות בימי התיכון. כן אגיד שסנופ ללא ספק היה במיטבו באלבום, עם ליריקה שנונה והגשה עצלנית וסטלנית שבלטה אל מול קולות הגאנגסטה הקשוחים של אותה התקופה. חבילת החריזה ישבה בול על הביטים המלוטשים שהתבססו על השירים שליוו את סנופ בימי ילדותו -גיבורי התרבות של אלבומי ה"פ'אנק הפסיכודלי" עליהם הוא גדל כילד. באלבום הוא לקח את העבר והגיש אותו מחדש, בגישה שונה והזויה אף יותר מהפ'אנק הפסיכודלי המקורי. כבוד למקורות, יחד עם מבט משועשע ותמים אל העתיד, מאת נער ללא מעצורים שנהנה לחיות את הרגע, ככוכב העולה של הז'אנר.

יש לומר שבשונה מאלבומי בכורה של אמנים אחרים, כאן אלבום הבכורה יצא לעולם, כשסנופ כבר הרבה מעבר למוכר- הוא הדבר החם ביותר בחוף המערבי. משפט הרצח ממנו יצא סנופ זכאי הוא השמן שהפך את המדורה לגדולה אף יותר, כשהוא נותן משנה אמינות ו"באזז" סביב האלבום ואורך החיים המפוקפק שמתואר בו.

מואשם ברצח: ואתם חשבתם שאייל גולן והקטינה זה סיפור רציני

לדעתי, הגדולה שבאלבום היא דווקא בכך שדרה וסנופ הבינו שכאן לא צריך להמציא עולמות חדשים, אלא דווקא כדאי להמשיך בקו שהנחה את כרוניק: הפקות פ'אנק שמנות, ערבוביה של אמסיז, מסיבה אחת גדולה והרבה גאנגסטה. כך, אלבום זה, יחד עם "כרוניק" היוו את הבסיס האיתן לז'אנר ה- Gfunk שאפיין את החוף המערבי בשנים הבאות.

כל אחד והחיבור שלו

רבים הם האנשים שלא אוהבים מוזיקת ראפ, אבל דווקא אוהבים את האלבום הזה. מבחינתי זה לא פלא, כי כל אחד יכול למצוא בוא משהו אליו הוא מתחבר: הומור, סיפור הצלחה, סרט מאפיה, עצלנות וקלילות משעשעת, קריאת תיגר על החוק או אפילו פרובוקציה, שובניזם והומופוביה- עבור מי שאוהב לשנוא ולבקר את הז'אנר. האלבום הזה מאחד בתוכו את כל מה שטוב ואת כל מה שרע, את כל הסטיגמות והאמירות השונות שיש על ההיפ הופ מכל נקודות המבט. הסיבה לכך היא לא מקרית-  בכל זאת, הוא הביא הרבה מהן לראשונה הישר לפתח ביתה של המשפחה האמריקאית הממוצעת.

גסויות יכולות להשמע טוב, על הביט הכיפי ביותר בכל הזמנים

מבחינה אישית, האלבום הזה ליווה אותי בתקופה המושלמת עבורו- ימי התיכון. בתקופה זו, יחד עם החברים, התחלנו לחקור את העולם ולנסות לכבוש אותו. בתור, בואו נודה בזה, חבורה של וויגרים, היה כיף להרגיש שאמנם אנחנו אווטסיידרים- אבל רק כי אחרים לא מבינים אותנו ואת עולם התוכן שלנו. הבנות לא מתעניינות בנו כי הן ביצ'ז ואנחנו מתייחסים אליהן בהתאם. השיר Ain't no fun היה ההימנון הרשמי של החבר'ה והאלכוהל והחומרים השונים כאן בשביל שננסה אותם על רקע הפלואו העצל של Lodi Dodi. אם סנופ יכול לחיות ככה, גם אנחנו. לא פלא שסיימתי את התיכון בלי חברה, אבל עם כיתה בה הקירות מלאים בציטוטים מתוך האלבום.

החגיגה רחוקה מלהסתיים

עשרים שנה לאחר יציאת אלבום הבכורה שלו, נראה שסנופ לא מפסיק לחגוג, כששום אמן, בשום ז'אנר אחר, לא מצליח לקחת ממנו את תואר "האיש המגניב בעולם". גם ממרמי גיל +40 סנופ ממשיך לחיות את הפנטזיה ולהוכיח לכולם שאם אתה שקוע בעולם שלך מספיק חזק- אתה יכול לחיות אותו. חיי הנישואין לא עצרו מבעדו להפיק סרט פורנו מלא, ההצהרות לגבי הפסקת עישון הסמים לא מפסיקת בעדו מלהיות הסמל הלא רשמי של חובבי הגאנג'ה וחוסר היכולת שלו לשיר לא עוצרת אותו מלהמציא עצמו מחדש כזמר רגאיי בעל אלבום מעולה. לעזאזל, אפילו ההצהרה שהוא מעכשיו יעסוק רק ברגאיי לא מפריע לו לעבוד על אלבום היפ הופ חדש, 7 Days of funk, שיצא בדצמבר הקרוב.

סנופ, בדומה לאמנים רבם אחרים, הוציא את האלבום הטוב ביותר שלו בתחילת הקריירה ומאז לא הצליח ליצור אלבום ברמה דומה. את רוב החרוזים הוא ממחזר ונראה שטראק בו הוא משתתף מקבל יתר ערך מיתוגי, מאשר ערך מוזיקלי אמיתי. עם זאת, אין ספק שמדובר באמן שעצם הידיעה שהוא קיים הופכת את העולם למקום קצת יותר מגניב. הכל התחיל שם, במימד המגניב ביותר בעולם- עולמו של סנופ דוגי דוג באלבום Doggystyle.

********************************

אה כן, קבלו צ'ופר קטן רק כי החזקתם עד הסוף. מתים על השיר The next episode? אז במקור, בגירסה מוקדמת יותר, הוא היה אמור להיות חלק מהאלבום. השיר נפל בבחירת השירים הסופית, אבל את הביט המקורי תוכלו לשמוע בשיר Runnin' Wit No Breaks של Warren G, בעוד שאת השיר עצמו תוכלו לשמוע באיכות נוראית כאן.

לא מספיק? לכבוד חגיגות ה-20 סנופ שחרר רצועה ובה כל הסימפולים בהם נעשה שימוש באלבום- להורדה כאן. תודה לשורפי על הטיפ ולאמנים שלא תבעו זכויות יוצרים עדיין.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s