מתישהו בשלהי שנת 2001, הראתי לבן דוד שלי אימג' שמצאתי והורדתי באיזה אתר במהירות שיא הודות למודם 56k שכבר היה לנו בבית.
הוספתי בPaint טקסט כלשהו וכשהוא צפה באימג', אמרתי לו: "הנה העטיפה לאלבום שלי".
אחרי מספר שניות של שקט, הוא הסתכל עליי ואמר משפט שלא אשכח לעולם:
"אני חושב שאתה הבן אדם הראשון בעולם שהכין עטיפה לאלבום – לפני שבכלל נוצר טראק אחד שמיועד אליו".
הוא כמובן צדק.
אני לא חושב שהאירוע הזה היה הטריגר שגרם לי להיכנס להפקת מוזיקה וביטים בפרט, אבל אני דיי בטוח שהמשפט שלו רק גרם לי לשבת קצת יותר על התוכנה (לא ה- Paint, שם כבר הייתי מומחה) וליצור יותר ויותר מוזיקה. מי יודע, אולי יצא לי מזה אלבום יום אחד.
לתוכנה שעבדתי איתה קראו Fruity Loops. השנים עברו, Fruity הפך להומואים מה ש"ניגה" הפך לשחורים, אם אתה בחור לבן שאומר את זה.
השם שונה ל-FL studio, שינוי השם לא הזיז לי במיוחד. נשארתי נאמן גם אז.
יותר ויותר אנשים שעסקו במוזיקה התקדמו עם הזמן לתוכנות הרציניות יותר (קיובייס, אבלטון, לוג'יק, פרו טולס וכד'), שיחקתי עם רובן אבל הרומן שלי איתן היה קצר למדי.
למעשה אפילו לקחתי קורס של חצי שנה במכללת BPM לקיובייס,
אבל כבר בשיעור הראשון שבו הסבירו לנו במשך 45 דקות על איך בכלל לגרום לתוכנה להשמיע צליל כלשהו, משהו בי קצת נסדק ולמרות שרכשתי את התוכנה,
מצאתי את עצמי חוזר הביתה לזו שהייתי נאמן לה עוד לפני. זו שמספיק להדליק אותה, ללחוץ על אות אקראית במקלדת והופ – יוצא צליל.
מי צריך בכלל מקלדת MIDI? אני פאקינג אעשה טראק שיכלול רק את הצלילים שמוציאות האותיות C, B ו-M.
ועשיתי.
אומנם השתמשתי בעוד קצת אותיות, אבל למה להיכנס לקטנות?
אחרי שקניתי מוניטורים, התחלתי לחפש גם צלילים עמוקים יותר, פלאגינים איכותיים יותר,
זה הגיע ובקרוב גם ההארד דיסק השני בגודל טרה שלי יתחיל לסמן לי שמתחיל להיות לו מחניק קצת עם הנפח שהולך ואוזל לו.
כששואלים אותי עם איזו תוכנה אני יוצר, הפרצוף של השואלים קצת מתעקם בחוסר נוחות כשאני עונה FL Studio. נוצר לה רושם חובבני, תוכנה מוגבלת יחסית לאחרות.
אני גם עורך סרטים, כמו כולם – התחלתי מהMovie Maker. אחר כך התקדמתי לVegas של סוני. גם שם, נתקעתי איתה. חיכיתי לפרוייקט שיגרום לי לעבור לעשות אפקטים ויזואליים בAfter effects למשל ואני יודע להשתמש בתוכנות עריכה אחרות ברמה בסיסית, אבל עד עכשיו לא מצאתי את הדבר שרציתי לעשות, ו-ווגאס לא איפשרה, אז למה לעבור למשהו אחר?
זאת החשיבה שמובילה אותי גם עם הFL studio.
אני לא אומר שזאת צורת החשיבה הנכונה. למעשה, היא כנראה לא.
אני במיוחד לא טוען שFL Studio מושלמת.
היא רחוקה מזה, והיא לא סטנדרט בתעשיה ועוד ועוד סיבות של "למה לא", אבל כמו בכל דבר, זה הכל שאלה של צרכים.
ואני כרגע הצרכן הביתי הפשוט.
בשנים האחרונות, Image-line, החברה שמאחורי FL Studio נפתחה יותר לרחשי הציבור, שמעה מה חסר, הוסיפה, תיקנה, הסירה אבל השאירה עטיפה זהה ומוכרת.
הגרסה האחרונה (11 במספר) עושה מה שכל שדרוג של תוכנה צריך לעשות – להוסיף כמה פיצ'רים שלא היו בגירסה הקודמת והופכת את אלו אשר היו קיימים בה לפשוטים עוד יותר.
ופתאום, FL Studio הפכה לא למילה (או 2) גסה. כמה מהמפיקים הצעירים, המבטיחים והעסוקים ביותר בארה"ב יוצרים איתה (HitBoy, Mike Will made it) ויצרו איתה כמה מהלהיטים הגדולים ביותר של השנים האחרונות.
היטבוי עומד מאחורי הלהיט המינימליסטי של קניה וג'יי זי Niggas in paris, מאחורי Backseat Freestyle של קנדריק ועוד ועוד.. והרוב נעשה בFL Studio (אבל גם הוא מודה שאת המאסטרינג הוא עושה בפרו טולס).
אלו מפיקים צעירים, דור הלפטופים ולא דור הסקראצ'ינג והסאמפלים שליקטו במשך שנים מאוסף הוויניל של אבא שחיפשו פלטפורמה ליצור בה שלא תגרום להם להשקיע יותר מדי זמן, מאמץ וכסף.
FL studio סיפקה את הצרכים האלה ואלה מהם שהצליחו בליגה של הגדולים, נשארים נאמנים לה גם היום.
ואלה חדשות טובות, בעיקר בשבילי.
אז כן, השנה היא כבר קצת אחרי 2013 ועדיין לא הוצאתי את האלבום לעטיפה ההיא
אבל בחיי שאני עובד על זה.
בינתיים, עד שזה יקרה – הנה ההמלצה שלי לכל מי שרוצה לנסות לעשות איזה ביט:
תורידו דמו של התוכנה (http://www.image-line.com/downloads/flstudiodownload.html)
תבחרו ביט או מפיק שאתם ממש אוהבים, גשו ליוטיוב הקרוב אליכם, הקלידו את הביט/מפיק שם בחיפוש למעלה ו-FL studio בסוף ותתחילו לשבת וללמוד איך אפשר לעשות משהו דומה.
משם, הדרך לפתח את הסגנון הייחודי שלכם רק מתקצרת.
ואני מקווה שאתם יודעים למי לפנות אם אתם צריכים עטיפה לסינגל הבא שלכם, יס?
MadManFMblog 